שופטת העליון דפנה ברק-ארז דחתה היום (שישי) את בקשתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אשר דרש לפסול אותה מלדון בעתירה על הדחתו מתפקידו בטענה לניגוד עניינים. בדבריה הסבירה כי "הטענות שהועלו בבקשה אינן מקימות, אף לא בדוחק, עילת פסלות כלשהי".

בבקשה של בן גביר נטען כי בעלה של השופטת ברק-ארז יצא מבית כנסת בתל אביב במחאה על נוכחותו של השר יצחק וסרלאוף – שותפו של בן גביר למפלגת עוצמה יהודית – בתפילות ראש השנה. לטענת עורך דינו של בן גביר, "האירוע מעלה ספקות לגבי יכולת השופטת לדון במקרה זה מבלי שהציבור יחשוב שישנו ניגוד עניינים בין עמדתה הפוליטית לבין פסק הדין שלה".

ברק-ארז אמרה בתגובה כי "אין בידיעתי האישית דבר בנוגע להתרחשות הנטענת בעזרת הגברים בבית הכנסת, שבה לא נכחתי בעצמי. למעשה, עד לפרסום התקשורתי כלל לא הייתי ערה לקיומה של בעיה כנטען. חשוב לחזור ולציין, כפי שצוין אף בתגובה, כי בתום שיחתנו הקצרה בני משפחתי ואני שבנו למקומות ישיבתנו המקוריים והשתתפנו בתפילה עד לסופה".

עוד הדגישה כי פרסום האירוע היה "יומיים לאחר יום כיפור וכעשרה ימים לאחר היום הראשון של ראש השנה, מועד ההתרחשות הנטענת. בתקופה שבין מועד האירוע הנטען לבין מועד הפרסום לגביו, בהמשכה של תקופת החגים חזרתי, יחד עם משפחתי, להתפלל בבית הכנסת פעמיים נוספות, גם בערב יום כיפור וגם ביום כיפור, מבלי שבחרנו להדיר את רגלינו מן המקום, בהתאם לכוונות שיוחסו. מכל מקום, גם אם יינתן מלוא המשקל לתיאור העובדתי שהובא בבקשה ובתצהיר שצורף לה – וכאמור אינני סבורה שיש לעשות כן – לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים מצדי או עניין אישי של בן זוגי בהליך. רחוק מכך. אף לא מתעורר כהוא זה חשש לפגיעה במראית פני הצדק".

"לאמיתו של דבר, הבקשה לא כללה תשתית משפטית של ממש לביסוסה של טענות הפסלות בהתאם לאמות המידה הנוהגות בפסיקתו של בית משפט זה" הסבירה ברק-ארז. "האמירה המיוחסת לבן זוגי או התנהגותו הנטענת אינם מייצרים לו 'ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו'. הבקשה אף לא מבהירה מהו אותו עניין 'במישור הפוליטי-אידאולוגי', וכיצד הדבר עומד בסטנדרט החל על פסלות שופט.מדובר אפוא בקשר מרוחק של 'שני בשלישי'".

לדבריה, "הטענות נסבות על התייחסות לכאורה של בן זוגי לשר וסרלאוף, ללא כל קשר – ישיר או עקיף, קרוב או רחוק – לסוגיות המתבררות במסגרת ההליך דנן בעניינו של השר לביטחון לאומי. משכך, אין בטענות שהועלו בבקשה כדי ללמד על כך שניתן לייחס לי דעה כלשהי, ולא כל שכן כי דעתי 'ננעלה' בנושא העומד לדיון בעתירות".

"ניתן להצטער כי טענות שהועלו בכלי התקשורת מצאו עצמן לאחר חודשים, חרף התגובה המבהירה שנמסרה במועד הפרסום המקורי, בבקשת פסלות. כל זאת, שעה שאני ובני משפחתי אך ביקשנו לציין את חגי תשרי בהתאם למסורת הנוהגת עמנו עשרות בשנים בבית הכנסת 'היכל משה'" סיכמה השופטת. "אומר את המובן מאליו: אין מקום לכך שבקשות פסלות ישמשו כלי אסטרטגי להחלפת מותב, באופן שכרוך בהליכי סרק. סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשו תגובות – אין צו להוצאות".