יצא לי במהלך השבוע לדבר עם עשרות הורים שפנו אליי בנוגע לחרמות ואיך הם יוכלו לתת כלים לילדים שלהם בכדי שחלילה לא יחוו או יעברו חרם.

כמובן שלא מדובר בכפתורי קסם וכל כלי כזה מצריך התכווננות ומודעות אולם השיחה שהכי זכורה לי, הייתה של הורה שאמר לי: "יש לי ילד שאני יודע שהוא בלי עין הרע מקובל מאוד על חבריו. העניין הוא שאני מכיר את ה'תכשיט' שלי טוב ויודע שהוא יכול להיות דורסני. האם תוכל לתת לי איזו עצה שהילד שלי לא ירמוס ויפגע בילדים אחרים?"

כבר על ההתחלה החמאתי לאותו אבא ואמרתי לו שהשיחה איתו נדירה לגמרי: כמעט רוב מוחלט של השיחות שלי נוגע בהורים שהילדים שלהם עוברים חרם ולא יוצרים את החרם… והנה האבא הזה, למרות שהילד שלו לא סובל מחרם אלא מייצר את החרם פשוט מתקשר ושואל מה ניתן לעשות?

מעבר לכך בואו, כמה הורים אתם מכירים שנמצאים בכלל על המצב החברתי של הילדים שלהם? כולם הרי עסוקים ושורדים את הסיטואציות היומיומיות…למי בכלל יש זמן לכל הדילמות החברתיות האלו?

לדבר עם הילדים על הדימוי העצמי

אז אמרתי לו שבסופו של דבר, מחקרים מראים שהרבה מאוד מהחרמות מתחילות מדימוי עצמי בעייתי ומרצון להקטין את החבר ולהפוך אותו לקורבן ועל ידי כך להעצים את עצמנו ואם רק הבן שלו יבין, שהוא אלוף מעצם היותו (ביטוי ששמעתי בפודקאסט המעולה 'הביולוגיה של הווינרים' שמעביר איתן עזריה) אז ממילא גם הרצון שלו בפגיעה של מישהו אחר יקטן באופן משמעותי.

ואולי, אולי אם רק ההורים יעבדו עם הילדים שלהם על עניין הדימוי העצמי שלהם ויסבירו גם להם שהם אלופים מעצם היותם ולא באמת צריכים כל הזמן להוכיח את עצמם….

אולי אז הילדים האלו לא ירגישו רצון תמידי להקטין את החברים שלהם ועל ידי כך להפוך לגדולים אלא לדעת שגדולה אמיתית לא באמת קשורה להקטנה של מישהו אחר

אלא למשהו פנימי ועמוק יותר.

==

אבינועם הרש הוא מחנך ומעביר שיחות להורים ונוער.