גיא פלג הוא לא קורבן, הוא בריון, והוא חושב שאתם מטומטמים

כתב הפלילים של חדשות 12 מתחבא מאחורי מאבטחי יח"צ, מילים יפות כמו עיתונות חופשית או דמוקרטיה, אך בסופו של יום, פלג הוא בריון ולא קורבן, וגרוע מכל, הוא חושב שכולכם מטומטמים.

"ברמה האישית אני מאוד מאוד אוהב את זה, כי אני מאוד לא אוהב שהשמאל…מנומס…ועדין. אני חושב שכשמאיימים לעשות הפיכה שלטונית ולשלול את הדמוקרטיה, אולי ברגע הזה צריכים להתעורר, וצריכים להיות קולניים, וצריכים להטריד את מנוחתם של אלה שרוצים לחטוף לנו את המדינה"

כך התבטא הכתב גיא פלג במהלך הרפורמה המשפטית, כאשר שאלת ההטרדות והרדיפה של גורמים על ידי אנשי שמאל ומתנגדי הממשלה, עלתה לשיח הציבורי.

במשך השנים האחרונות, השמאל הישראלי חצה כל גבול ממלכתי בהפגנותיו כנגד פעולות הממשלה. בין אם מדובר בחסימת מאות אלפי אזרחים בדרכים, הצתה והרס של רכוש ציבורי, עד להטרדה מאיימת, תקיפה ורדיפה של אנשי ציבור, משפחותיהם, וארגוני ימין אזרחיים.

פורום קהלת, ארגון מדיניות ומחשבה אזרחי לחלוטין, נחסם בקונצרטינות ובשקי מלט. פצצות תאורה שוגרו לעבר ביתו האזרחי של ראש הממשלה, ו"טבעת אש" הוצתה בשכונת מגורים אזרחית לחלוטין בלב ירושלים, אשר הציתה איתה פחים, רכוש ציבורי ופרטי, הכולל גם מכונית. הדלקה כמעט התפשטה אל בניין שלם, שפונה מדייריו.

גם כאשר שותפו לשולחן אולפן 12, עמית סגל, הותקף על ידי המון זועם ממפגיני קפלן בכניסה לנווה אילן, ונחסם דקות ארוכות באופן אלים ומאיים לאין שיעור לחוויות שעבר פלג לאחרונה, נשארו אדישים להחריד, גם הנהלת הערוץ וגם הקולגות בפאנלים.

כעת, ימים בודדים לאחר שגיא פלג החל לטעום את דייסתו שלו, שהוא בישל במו ידיו, גיא פלג מצפה מהמדינה לסעור כמרקחה. וכל כולו, צביעות וזחיחות.

נזכיר שוב, פלג הצהיר בקולו שהוא איננו נגד הטרדת אנשי הציבור, ורדיפתם. "אני אוהב את זה", קבע בקולו, והשליך זאת על כל מי שידו "בחטיפת המדינה" כפי שתיאר.  כעת בזלזול מוחלט באינטליגנציה של הציבור הישראלי, מצפים בערוץ 12 שנזדעזע מהמציאות שהם קיבעו בסלע.

במסלול קבוע של תעמולה ויח"צ שמתחיל תמיד אותו דבר, הערוץ גייס מאבטחים למשמר על פלג, השברירי והעדין. לאחר מכן הוציאו הודעה מזדעזעת על "איומים" עלומים שלא גובתה בדבר ומשם פנו לקמפיין משבר מלא, דיונים שלמים באולפן, בנוכחותו של פלג, לא פחות, שישב ומירר על מר גורלו, ונזף בכל גורם שלא יצא בהתרפסות להגנתו.

יש לזכור שמהלכים אלה אינם חדשים, "מאבטחים" הוצמדו לאין ספור גורמים אותם סימן השמאל, כמעט תמיד על דעת עצמו כ"מאויימים". גם כאשר נחשפו עבירות בנייה של התובעת בתיקי נתניהו ושאלות לגבי טוהר מידותיה החלו לבעבע, הפלא ופלא גם סביבה הוצבו מאבטחים. כמובן מטעם משרד המשפטים עצמו ובאופן ישיר ולא מטעם השב"כ או גורם מדיני או אכיפתי מוסמך אחר.

זה לא שונה בהרבה מיחס ה-VIP אליו זוכה הפצ"רית, אשר על פי פרסומים שוהה במחלקה מרופדת בבית החולים, במקום בתא מאסר עבש, כמו שאר החשודים בפרשיות הפרת אמונים, לאחר שיצרה לעצמה אמפתיה ציבוריות (בעיקר משמאל) על ידי הבעת אובדנות ומסכנות, פעולה אשר נחקרת גם היא כפעולה אפשרית של הסחת דעת ושיבוש החקירה.

הדבר חוזר על עצמו תדיר, כמעט יום יום. השמאל פורץ גבול חברתי-תרבותי, מענה בעזרתו אזרחים ורודף מכל הבא ליד, מרסק באכזריות את זכויותיהם של הרבים למען המיעוט, למען "הטוב העליון" אליו השמאל תמיד טוען לשאוף.

אחר כך, קם גורם מתוך שורות הימין שאומר דבר פשוט מאין כמותו, "אם הם יכולים, אז גם אנחנו" ומתחיל להפעיל את אותה פעילות, בזעיר אנפין. ותמיד באופן מדויק יותר, מדוד יותר ורחום יותר.

במקום לחסום מיליונים בכבישים ראשיים , חוסמים כמה מאות או עשרות מפגינים-חוסמים ביציאה מהחניה. במקום לרדוף אזרחים תמימים ברחובות עם מגפונים, חצוצרות וקריאות בושה, נצמדים לאדם אחד, אחראי ישיר לטענותיהם, חמושים בטלפון, שאלות עוקצות וזעם, שבמרבית המקרים, מוצדק מאין כמותו, גם אם לפעמים גולש מעבר לטעם הטוב.

ושוב, הדפוס נמשך. השמאל מגיב בהלם (מבוים), תדהמה (מפוברקת), בהלה תהומית (צינית).

זעקות "אבל הדמוקרטיה", "אבל העיתונות", "אבל", "אבל", "אבל". שוב ושוב ושוב.

בציניות מתוכננות, יזומה וזדונית, מציף השמאל בישראל, בסיוע התקשורת, את השיח הציבורי בוואטאבואטיזם, מתקפות אישיות, ואמירות שתכולתן בין השורות היא, כמו בלשון המשורר, יאיר לפיד: "אנשים שונים, זמנים שונים".

אסור ליפול למלכודת, אינני מאמין שגיא פלג מרגיש מאוים על ידי אף אחד מהמפגינים שנצמד אליו, הוא איננו הראשון שהם נצמדים אליו, והם לא פגעו עד עכשיו באף אחד, למרות שעסקו בכך חודשים וספגו פרובוקציות, זלזול מתקפות אין סופיות, וגם אלימות בין אם מרומזת או גלויה.

גיא פלג כמו שאר השמאל, מתנהגים בצביעות אין סופית, אך גרוע מכל, בזלזול מוחלט באינטליגנציה של ישראלים. בתוך תוכו, אני מאמין, פלג יודע שהוא שוחה בדייסה שבישל, שהוא יודע שהוא נכווה מהאש שהצית.

אבל גם הוא וגם שאר השמאל, בטוחים שאתם מטומטמים. הם בטוחים שאתם תזדעזעו.

למה? כי הם אומרים לכם להזדעזע, כי הם קובעים את הגבולות, והם יציבו אותם כרצונם, וגם אלה שהם פרצו בעבר?

אלה הן פרצות בשבילם, לא בשבילכם.

בסוף היום, גיא פלג הוא לא קורבן, הוא מקרבן. הוא הבריון, פלג מרגיש בנוח לשבת באולפן ממוזג ולחרוץ גורלות. בין אם הם של חיילים, של חשודים, של שוטרים, של שרים, או סתם של אזרחים.

אך הוא איננו מסוגל להתמודד עם שבריר מהלהבות שהוא מצית. זה לא עושה אותו צודק, או מסכן, או קורבן. זה עושה אותו, אותו דבר כמו כל בריון, מסוגל לחבוט אך לא מסוגל לספוג.

בנימה אישית בסיומו של טור דעה זה, למרות התנגדותי לשיח המזלזל והמניפולטיבי שמופץ בנושא חשוב להבהיר: אני מתנגד לכל פעולה אלימה או מאיימת כלפי כל גורם, בין אם מדובר בגורם נבחר, איש ציבור, איש תקשורת, או מפגינים משני צידי המתרס.

אני מאחל לכולם חופש ביטחון ושלווה, ומקווה שדרישה זו תבוא מכל גורם ומכל צד בוויכוח הפוליטי, ולא תישמר לרגע שנוח לצד כזה או אחר לשלוף אותה לשימוש הפוליטי.