אמיר דדון הוא מסוג האמנים שלא צריך להכיר לעומק – מספיק לשמוע שלוש שניות של "אור גדול" כדי לדעת שזה הוא. אבל מאחורי הטנור הענק עומד גם סיפור חיים של לוחם, מחנך, שחקן תיאטרון ואבא, שנע בין באר שבע, אילת, תל אביב וחיבת ציון – ובדרך השאיר שובל של רגעים מוזיקליים שהפכו לחלק מהפס הקול הישראלי.

לרגל יום הולדתו ה-50, אספנו עשר עובדות שמספרות איך נולדה (וממשיכה להתרחב) האגדה המקומית שלנו.

Photo by Moshe Shai/Flash90

1. הילד מבאר שבע – שהלב שלו גר על במות

אמיר גדל בין באר שבע לאילת, עם גיטרה בפינה ופסנתר שמחכה שיגעו בו. עוד בתור נער, כשעלה להופיע בלהקות הנוער של אילת, היה ברור שיש שם משהו אחר – נוכחות, לב, וחיפוש בלתי פוסק אחרי צליל שהוא רק שלו. אף אחד עוד לא ידע מי זה "דדון", אבל הוא כבר היה בדרך.

2. לוחם בגבעתי, מחנך לנוער – לפני שהיה כוכב

אחרי הצבא הוא עבד בבר, בשליחויות, בהוראת גיטרה – אבל העבודה שבאמת עיצבה אותו הייתה בפנימייה לנוער בסיכון. שם, בין השיחות בלילה והכאב של הילדים, הוא פיתח את הרגישות הזאת שמרגישים בכל שורה שהוא שר.

3. ההרכב הראשון: "059" – המקום שבו נדלקו הניצוצות

עוד לפני שהכירו את שמו, אמיר כבר עמד על במה. בלהקת 059 האילתית הוא שר, כתב, ניגן – ובעיקר גילה שיש לו קול שגורם לאנשים לעצור. זה היה מעין חדר כושר מוזיקלי שהכין אותו להמשך.

(צילום: רגב גל)

4. "שאריות של החיים" עם עידן רייכל – הרגע שבו מדינה שלמה שמה לב

החיבור לעידן רייכל ב-2008 הפך את אמיר מבטחה לאחד הקולות המבוקשים בארץ. השיר הפשוט והכואב הזה הפך לאבן דרך – והוא היה רק אורח. אבל מהסוג שלא שוכחים.

5. "אור גדול" – השיר שכמעט כל ישראלי שר פעם בקול מלא

הסינגל מאלבום הבכורה הפך למעין המנון לאומי של תקווה וחיבוק. הוא הגיע למצעדי עשור, חצה מיליוני צפיות, הפך לשיר חתונות, לטקסי זיכרון, ולחיבוק קולקטיבי בזמן אמת.

6. התיאטרון נכנס לתמונה: ז'אן ולז'אן ב"עלובי החיים"

זמרים רבים ניסו תיאטרון. אמיר פשוט נכנס לתוך ז'אן ולז'אן כאילו נולד לתפקיד. הקהל קם, המבקרים השתתקו, והפרס לשחקן הטוב ביותר הגיע. זו הייתה הוכחה שהוא לא רק זמר – הוא מספר סיפורים.

7. שיתופי פעולה שהפכו להיסטוריה

שלמה ארצי, ישי ריבו, שולי רנד, עידן רייכל, משה פרץ, מירי מסיקה, יובל דיין – הרשימה ארוכה. אמיר הוא מסוג האנשים שהקול שלו מוסיף עומק לכל דואט, לא תופס מקום.

אמיר דדון ומירי מסיקה (צילום: אלון לוין)

8. האיש שמחפש אמת – ונותן לה שם ומנגינה

"לבחור נכון", "כל יום כמו נס", "הומסיק", "כמעט שנה", "חיים פשוטים", "אבא", "עכשיו מרגיש חדש" – כולם נוגעים באותן נקודות: געגוע, תיקון, חיפוש משמעות. הוא כותב כמו מי שמדבר עם עצמו בלילה, וזה מגיע ישר ללב של כולם.

9. המסורת שנכנסה בשקט – ונשארה

מאז שהתחיל לשמור שבת ב-2017, משהו רוחני חדר גם למוזיקה. לא כהצהרה, אלא כנגיעה עדינה. "בין קודש לחול", "זכרתי לך חסד", "ואפילו בהסתרה" – שירים שמרגישים כמו תפילה קטנה בתוך העולם הרועש.

(צילום: רועי ברקוביץ)

10. הקול שמחזיק סיפורים של אחרים – ועוזר להם לנשום

במפגשים עם חיילים, עם משפחות שכולות, עם אנשים שחיים על הקצה – הוא לוקח את הכאב שלהם ומחזיר אותו כמשהו שאפשר לשאת. זאת היכולת האמיתית שלו: להפוך סיפור פרטי לשיר שכל ישראלי מרגיש שהוא כתוב עליו.