מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השביעי של דוחות חרבות ברזל. הדו"ח הנוכחי עוסק בכשל רב שנים של היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל – וקובע שכשל השבעה באוקטובר הוא לא כשל נקודתי אלא מערכתי ומוסדי.

אנגלמן מבקר בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכותב כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017 – 2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה".

הדו"ח מוצא כי ישנו כשל מתמשך בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב. תחת זאת, השתרשה תפיסת ביטחון בלתי רשמית המבוססת על משנתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון משנת 1953. הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, למרות שישה ניסיונות מרכזיים לגבשה בין השנים 1998 ל-2021.

כאמור, ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם את כתיבת "תפיסת הביטחון הלאומי 2030" בשנים 2017–2018, אך לא סיים את התהליך ולא הביא אותה לאישור רשמי. המל"ל (המטה לביטחון לאומי) לא מימש את תפקידו, שנקבע בחוק משנת 2008, לבחון ולהציע עדכונים לתפיסת הביטחון לצורך דיון והחלטה בקבינט המדיני-ביטחוני.

מתוך דו"ח מבקר המדינה

לפי הדו"ח, היעדר תפיסה רשמית ומחייבת פוגע ביכולת הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע פיקוח ובקרה. במצב זה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה ובניין הכוח שלו בהתאם להבנתו, וללא מצפן אסטרטגי מחייב ומאושר על ידי הדרג המדיני.

אירועי 7.10 כמחייבי שינוי יסודי

עוד הדו"ח אומר כי מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר המחישה קריסה פתאומית של שלושה מעקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית: הרתעה, התרעה והגנה. האירועים הצביעו על צורך לבחון מן היסוד את תפיסת הביטחון הלאומי ועל הצורך באיזון נכון בין עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה. היעדר תפיסה רשמית מקשה על הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות ואחריותיות (Accountability) כלפי אזרחי המדינה. בעקבות אירועי 7.10, אף נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי המחייב את המל"ל לגבש הצעה לאסטרטגיה מדינית-ביטחונית ואת הממשלה/קבינט לאשרה תוך חמישה חודשים מכינונה של ממשלה חדשה.

המלצות מרכזיות

הדו"ח ממליץ כי ראש הממשלה והדרג המדיני יובילו תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, יאשרו אותה באופן רשמי, ויפרסמו אותה לציבור (בכפוף לכללי חיסיון). על התפיסה לכלול את האינטרסים הלאומיים, יעדי-העל, האיומים וסדרי העדיפויות להקצאת משאבים. על התפיסה לשמש כמצפן להכוונת צה"ל וגופי הביטחון בכל הנוגע לבניין כוח והקצאת תקציבים. כמו כן, מומלץ לבחון מחדש את האיזונים הנכונים בין עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה, תוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה.

יו״ר ועדת ביקורת המדינה, ח״כ אלון שוסטר (כחול לבן) מסר בתגובה: "הדו”ח החמור של מבקר המדינה מציב מראה מול מקבלי ההחלטות. אין למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי מאושרת – וזה כשל אסטרטגי מהותי.
כיו״ר ועדת ביקורת המדינה אכנס דיון מיוחד בנושא. האחריות והלקחים חייבים להיות מעשיים, לא רק מילוליים".