ההערכות הן כי 6 מיליון יהודים נרצחו בתקופת השואה  בין השנים 1939 – 1945, והיום (שני) לראשונה רושמים במוזיאון יד ושם נקודת ציון היסטורית לאחר שהצליחו להגיע ללמעלה מ-80% משמות קורבנות השואה. מדובר ב-5 מיליון שמות שמתועדים היום במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה של יד ושם. מדובר באבן דרך היסטורית במלאכת איסוף השמות הנמשכת זה שבעה עשורים. משימה זו, איתור זהותם והנצחת זכרם של הנרצחים, היא בין המשימות העיקריות של יד ושם וחשיבותה גוברת מידי יום, ככל שמספר שורדי השואה הולך ופוחת.

שמות הנרצחים בשואה מתועדים במאגר המרכזי אשר מונגשים באתר האינטרנט למען הציבור. מאגר זה, הינו פרי עבודת איסוף עיקשת של עשרות שנים שמבצע יד ושם מיום הקמתו ועד היום באמצעות דפי עד, איתור שמות במסמכים שונים מתקופת השואה, שיתופי פעולה עם ארכיונים ואתרי הנצחה וזיכרון, עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ועוד.

על פי הערכות מומחי יד ושם, בשנים הקרובות ילוקטו, במאמץ רב כ-250 אלף שמות נוספים, ולאחר מכן הקצב יפחת משמעותית. על אף המספר המוכר של 6 מיליון נרצחים בשואה, ניתן לומר היום בברור כי מאות אלפי שמות לא יתועדו לעולם, שכן לא נותר כל תיעוד להירצחם.

עם זאת, הודות לטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה, צוותי יד ושם פועלים לאיתורם של כמה שיותר שמות ופרטים אישיים נוספים, באמצעות ניתוח מאות מיליוני מסמכים ארכיוניים שבעבר לא ניתן היה לעבד באופן ידני.

המאגר כולל גם מאות אלפי "תיקים אישיים" שהורכבו ממקורות ארכיוניים ומציגים פרטים על חייהם וגורלם של הקורבנות. במהלך השנים, המאגר סייע לאלפי משפחות ברחבי העולם להנציח, לגלות קרובי משפחה שנרצחו בשואה או כאלו שחשבו שנרצחו בשואה והתגלה אחרת.

אחד המקורות המרכזיים למידע הוא אוסף דפי העד, באמצעותם נאספו עד היום כ-2.8 מיליון שמות. מילוי דפי עד מתקיים עד היום ובשנת 2013 הוכר אוסף דפי העד של יד ושם כאוסף זיכרון עולם מטעם אונסק"ו. מקור משמעותי נוסף לאיתור שמות הוא תיעוד היסטורי כמו מכתבים אישיים, יומנים, רישומים נאצים, רשימות גירוש, מפקדי אוכלוסין, וחומרי תיעוד מהליכים משפטיים נגד פושעים נאצים ומשתפי פעולה. במקביל, פעל יד ושם גם באמצעות יוזמות בלתי שגרתיות, כמו איתור שמות על מצבות בבתי עלמין ולוחות זיכרון בבתי כנסת.

ייחודיותו של מאגר השמות נבנתה במהלך השנים בהן הלכו והתפתחו יכולות החיפוש ואיתור השמות של יד ושם, זאת על ידי פיתוח אינדקסים של תצורות רבות לאיתור שמות ומקומות. בנוסף פותחו אלגוריתמים מיוחדים המאפשרים הצלבת נתונים ואיחוד מידע אודות אדם בצורה מהירה ומדויקת, מה שמסייע בדיוק המידע הקיים.

את אבן הדרך החשובה יציינו ביד ושם ביום עיון מיוחד שיערך ביום חמישי (6.11.2025). יום העיון יכלול הרצאות ופאנלים שונים שיחשפו את אחורי הקלעים של תהליך איסוף השמות, את הסיפורים המרתקים שהתגלו לאורך הדרך, את היוזמות החדשות באיתור שמות וכן יאפשר מפגש עם האנשים המובילים משימה לאומית זו.

"במקרים רבים דף העד עם שם הקורבן זה כל מה שנותר מאדם" אומר ד"ר אלכסנדר אברהם מנהל מאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם, שהוביל את הפרויקט למעלה מ-37 שנה ופורש השנה לגמלאות. "רוב קורבנות השואה נרצחו, לא הותירו זכר ובטח שלא קבר ולכן דפי העד מהווים מצבות סמליות. הגרמנים הנאצים ביקשו לא רק לרצוח אותם, אלא גם למחוק את עצם זכר קיומם ומאגר השמות לא מאפשר זאת. באמצעות זיהוי של אדם יהודי ועוד אדם יהודי אנו מחזירים להם את זהותם ומבטיחים שזכרם ישמר לעד", סיכם ד"ר אברהם.

"איתורם של חמישה מיליון שמות הוא גם הישג וגם תזכורת למחויבות שטרם הושלמה" אומר יו"ר יד ושם דני דיין, "מאחורי כל שם נמצאים חיים שלמים: ילד שלא זכה לגדול, הורה שלא שב הביתה, קול שנדם לעד. חובתנו המוסרית היא להבטיח שכל קורבן ייזכר ואיש לא יישאר אנונימי".