בשוויץ, בירת עולם השעונים, יש חוקים ברורים: כדי להדביק על שעון את הכיתוב “תוצרת שוויץ”, רוב השעון, ובמיוחד המנגנון המכני שמפעיל אותו, חייב להיות מיוצר במדינה. זהו חותם של מקור ואותנטיות.
החוקים הללו לא מתקיימים בכל העולם. לדוגמה, הכיתוב “תוצרת צרפת” יכול להופיע על בקבוק בושם שכל קשרו לצרפת הוא רק כתובת החברה הרשומה – ואולי כמה ישיבות קריאייטיב קצרות שהתקיימו בבניין אלגנטי בפריז. כל היתר? לרוב, תוצרת המזרח הרחוק.
כך גם כאן. בתקשורת (הישראלית והעולמית) אוהבים לקרוא לעסקה “תוכנית טראמפ”, אבל בפועל זו תוכנית נתניהו ודרמר. טראמפ העניק את החותמת, אבל התוכן והקווים המרכזיים גובשו כולם בירושלים. בבית הלבן נוספו כמה אלמנטים, הוחלפו כמה משפטים, אך לא משהו מהותי במיוחד.
היועץ הבכיר: "אם זה יקרה – נתניהו יפרק את הממשלה מהר"
מבחינת נתניהו, מדובר בהישג: בתוך המסגרת שהוצגה כ”תוכנית טראמפ”, הוא הצליח לשלב את רוב האלמנטים שהיו חשובים לו – החזרת החטופים, פירוז חמאס. ועדיין, ההישג הזה מגיע עם מחיר: בלי ריבונות, בלי תוכנית הגירה מעזה, בלי ודאות שהרשות לא תשתלט ביום שאחרי על עזה – ועם רמיזה מטרידה למדינה פלסטינית עתידית. כל אלו מציבים את הקואליציה שלו על חבל דק במיוחד.
ובסוף, הכול פוליטיקה. נתניהו מבין שאין לו ממשלה. עסקה תחסל את הברית עם בן גביר וסמוטריץ’ שיראו בה בגידה אידיאולוגית ויפרקו את השותפות. מנגד, המשך המלחמה יעמת אותו עם החרדים, שכבר מאותתים כי בלי חוק גיוס חדש הם לא יישארו בממשלה. הלכידות הקואליציונית נשחקה עד דק, והסוף ברור: הכנסת תתפזר.
במצב כזה, נתניהו נדרש להכריע מהו הנרטיב שילווה אותו לבחירות. הוא יודע שאלה יהיו הבחירות המסובכות ביותר בקריירה שלו. הקואליציה שבירה, דעת הקהל מפוצלת, והאמון הציבורי בו ספג מכה קשה מאז 7 באוקטובר. יותר מתמיד, הוא זקוק לקלפים ביד.
כבן להיסטוריון, נתניהו תמיד חושב על שורת הסיכום שתיכתב עליו. עד היום הוא כבר רשם לעצמו לא מעט הישגים במלחמה האחרונה: חיסל את הגרעין האיראני, הוריד את נסראללה מהבמה, ומכה שוב ושוב בחות’ים. כעת הוא רוצה להוסיף לרזומה גם שני פרקים חדשים – החזרת החטופים ופירוז חמאס. כך יוכל להציג עצמו כמנהיג שהוביל את ישראל מתוך אחת התקופות הקשות בתולדותיה, כשהוא משאיר אחריו לא רק תבוסות אלא גם הישגים מוחשיים.
במקום להיגרר לבחירות כמי שאיבד שליטה, הוא מעדיף להיכנס אליהן עם קלף שמדבר ישירות ללב הציבור: המנהיג שהחזיר את הבנים והבנות הביתה. זה מסר פשוט, חזק ורגשי הרבה יותר מכל טיעון אידיאולוגי או קואליציוני.
אם ינצח – זו תהיה תעודת ההצטיינות שלו: האיש שהשלים את המשימה הלאומית החשובה ביותר. ואם יפסיד – גם אז תישאר בידיו מורשת להצדקהֿ הוא הקריב את ממשלתו למען המשפחות והחטופים. בעידן שבו האחריות הפוליטית נמדדת יותר במיתוג מאשר במעשים, זו לא רק עסקה מדינית אלא גם עסקה היסטורית ותדמיתית
תגובות
הישרדות או הישרדות. זה כל מה שמעניין את נתניהו. שום ערך אחר לא קיים (פרט לאהבת סיגרים).
נתניהו הבטיח ניצחון מוחלט. בסוף? אין ניצחון מוחלט. עשרות אלפי חמאסים וגיהאדיסטים מוסלמיים ישארו ברצועת עזה. עשרות חטופים נרצחו בזמן שהותם במנהרות החמאס וישראל עוזבת את החמאז ללא שליטה לאחר מכן. ולזה יש להוסיף הרבה אלפים של רוצחים שישוחררו/שוחררו מהכלא. אם זו התוצאה, מדוע המלחמה לא הסתיימה לפני שנה, לאחר הריגת מרבית מנהיגי החמאס, ולאחר קבלת כל החטופים בחיים?? ולהשגים?? 12 ימי מלחמה לא חיסלו את הגרעין האיראני הם רק עכבו אותו בכמה חודשים. החותים? צוחקים עלינו. והשאר? הוכן על ידי המודיעין חיל האויר מראש ובוצע בצורה נהדרת על ידי צה"ל. וזה שיש לנו צבא נהדר מדהים, כולנו יודעים. כרגיל הצבא מבצע את המשימה בהצלחה והפוליטיקאים מבזבזים את ההישגים.
חיסל את הגרעין האיראני ??? מאיפה הבאת את השטות האופטימית הזו ????