שבת ארגון של אריאל: תנועת הנוער, הסניף ואני

בסניף מצאתי את המקום שלי. גיליתי איך זה להיות בטוחה בחברה ולא ביישנית. נהייתי חברה טובה של בנות חדשות, ונפתחתי. הייתי אפילו די דומיננטית בשבט (הקבוצה). הרבה פעמים מצאתי את עצמי במרכז העניינים

שבת ארגון של אריאל: תנועת הנוער, הסניף ואני

כל בחירה שאנחנו עושים בחיים משפיעה למרחוק, לעתים בצורות שאנחנו אפילו לא מבינים ולא מדמיינים.

אחת הבחירות החשובות בחיי היתה להיות פעילה בסניף של תנועת אריאל בנחלאות.

בתור ילדה קטנה הייתי ביישנית מאד. כשאמא שלי ניסתה לשכנע אותי להכיר בנות חדשות בשכונה אמרתי לה שאני לא צריכה חברות כי הספרים הם החברים שלי. היו לי שתי חברות טובות מהשכונה, עוד כמה בכיתה, והייתי שמחה. נהניתי עם השקט שלי, וגם פשוט התביישתי להכיר אנשים חדשים.

הביישנות שלי התבטאה גם בתחום הלימודי. בתעודות שלי המורות תמיד כתבו ש"היא תלמידה טובה וילדה חכמה, אבל לא משתתפת מספיק בשיעורים, וחבל".

כשפתחו סניף של תנועת אריאל בשכונה הייתי בכיתה ה'. אמא שלי הכריחה אותי ללכת לפעולת הפתיחה: "כל החברות שלך הולכות. תלכי, ואם לא תאהבי אל תלכי יותר". אז הלכתי. וממש ממש נהניתי.

מאז כמו נפתח לי צוהר לעולם חדש. פגשתי חברות חדשות, למדתי על ערכים ואידיאלים בצורה חוייתית, התנדבתי. המדריכות שלי היו לי דמויות לחיקוי והערצה. חוץ מזה, סוף סוף מצאתי לי תעסוקה חוץ מקריאה. בסניף מצאתי את המקום שלי. גיליתי איך זה להיות בטוחה בחברה ולא ביישנית. נהייתי חברה טובה של בנות חדשות, ונפתחתי. הייתי אפילו די דומיננטית בשבט (הקבוצה). הרבה פעמים מצאתי את עצמי במרכז העניינים.

אני זוכרת שיום אחד המדריכה שלי שאלה אותי: "תגידי, מיכל, גם בבי"ס את כמו בסניף? עושה המון רעש?" עניתי לה ש"מה פתאום, בבית הספר אני מאד שקטה".

אני חושבת שזה היה הרגע שבו הבנתי שיש לי 2 דמויות – אחת בסניף ואחת בבית הספר. אחת בטוחה בעצמה ומוקפת בחברות, ואחת שקטה יותר, ביישנית, עם קבוצת חברות מצומצמת.

ואז התחיל השינוי גם בבית הספר. בפסח של כיתה ו' כבר הרגשתי בנח לחבק כל בת שהגיעה בבוקר לכיתה, לרקוד ולהשתולל במסיבות בת-מצווה של בנות מהכיתה, גם כאלה שלא היו חברות טובות שלי. כיום, 8 שנים לאחר שהוקם הסניף והתחלתי להיות פעילה בו, קשה לומר שאני ביישנית.

בהרגשה שלי, תמיד היה לי ברור שהסניף הוא זה שהשפיע עלי ועזר לי מבחינה חברתית – לגלות כוחות שיש בי ולהשתמש בהם, בלי להתבייש. להרגיש בנח במקומות חדשים עם אנשים חדשים, ולהביא את עצמי כמו שאני.

הסניף תרם לי לא רק מבחינה חברתית אלא גם בנה אותי מבחינה ערכית ודתית. המדריכות שלנו בסניף תמיד דיברו על נושאים חשובים ברומו של עולם – על ערכים ואידיאלים ומה שחשוב באמת. הסניף העלה ברמה את הדברים שבהם התעסקנו באותו גיל, לימד אותנו מה חשוב באמת, מה העיקר בחיים.

בכיתה י' התחלתי להדריך בסניף למשך כשנתיים. ההדרכה בשבילי היתה, חוץ מהשתתפות כמיטב יכולתי בחינוך של הדור הבא, גם הכרת טובה לסניף ולתנועת הנוער אריאל. ניסיון להחזיר ולו במעט ממה שהסניף תרם לי לעיצוב אישיותי, וניסיון לקחת חלק ולתת מעצמי לדבר הגדול והחשוב הזה.

גם בתקופת ההדרכה קיבלתי המון. למדתי על אחריות, על הנהגת קבוצה. למדתי להעביר פעילויות ולבטא את מה שאני חושבת ומאמינה בו. השתדלתי לתת לחניכות שלי מעט מהחוויה שאני קיבלתי בסניף – מקום לצמיחה ולמידה, הכרת חברות ובניה אישית.

ובאמת, היום הספרים הם עדיין חברים שלי. אבל בזכות הסניף יש עוד כמה חברים שנוספו לרשימה.

==

מיכל ואן-לואן מסניף נחלאות היא עורכת במגזין תנועת 'אריאל' שמים

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו