אימא אחת מישראל יכולה ללמד את כל העולם המערבי מהי האמת. יצאתי אמש מהשבעה על החטופה עמית בוסקילה הי"ד, שנקברה שלשום בקריית גת אחרי שמונה חודשים של אי ודאות.
בדרך לשם שמעתי ברדיו כך: בבית הדין בהאג רוצים להכריז על ראשי המדינה שלנו כפושעי מלחמה, האיחוד האירופי הביע תנחומים על מותו של הנשיא האיראני ובאו"ם עמדו לזכרו בדקת דומייה. עולם הפוך.
אבל אילנה בוסקילה, אמא של עמית, לא מבולבלת. יש לה מה לומר לכל העולם: "כל יום של חיים הוא מתנה. זכיתי ל-28 שנים של מתנה, עם עמית שלי. ילדה טהורה, שעמלק רצח אותה.
בראש שלי, עמית הגנה עלינו. עליי. הם היו מגיעים עד לקריית גת אם הם לא היו מתעכבים כל כך הרבה במסיבה.
עמית נרצחה על קידוש השם, רק כי הייתה יהודייה. כל יהודי שהיה שם – היה נרצח. היה פה היום רב שהסביר לי שהיא בשמיים במקום הכי גבוה, כי היא שליחת ציבור, הרוגת מלכות. אפילו המילים האחרונות שלה בשיחת הטלפון לדוד שלה היו 'שמע ישראל'. זו הצוואה שלה.
אבל במשך שמונה חודשים לא ידענו שאלה היו המילים האחרונות שלה. חשבנו שהיא חיה. היא נתנה לעולם עוד שמונה חודשים של התחזקות, של אחדות, של תפילה, של הסברה בכל מקום. מה לא עשינו בשמה. אני לא יכולה לספר הכל. אנשים שינו את חייהם, בשביל עמית-אסתר בת אילנה, ואנשים עוד יעשו הרבה, לעילוי נשמתה.
עבורנו זה חסד שמצאו את הגופה שלה. אנחנו מודים לכל מי שהיה מעורב בפעולה.
מיד אחרי שמחת תורה, חברה שלה יצאה לשטח לחפש אותה. היא לא מצאה את עמית אבל גילתה שם את כל הזוועות. היא צילמה ותיעדה, וזה עזר לתחקיר של ה'ניו יורק טיימס' על ההתעללות בנשים.
הדבר הכי מוסרי עכשיו זה למחוק את הרשע הזה מעל פני האדמה. הם הרשע המוחלט, והילדה שלי היא אור, זהב טהור".
אלף משפטנים בינלאומיים ודיפלומטים זרים לא יצליחו לטפס לרמות הבהירות והאמונה של אילנה בוסקילה. ובסוף, האמת הזו תנצח.
תגובות