כמידי שנה בשנה, ימים אלו הופכים לימי אמירת 'סליחות', וציבורנו נדרש מבין השורות להתייצב בפני ציבור השמאל להכאת 'על חטא שחטאנו לפניך… ברצח רבין'
אז- קצת איפוס. ידינו לא שפכו את הדם הזה- אפילו לא בערך, ועל כן אין לנו על מה להתנצל!
כידוע ידי חובת טקס עגלה ערופה יצאנו מכיוון שהוא מתקיים פעם אחת בלבד, כדין הרוג שלא נודע מי רצחו… (כי כמו שידוע לכל בר דעת ההכרעה בנושא זה איננה ברורה חד וחלק ואכמ"ל), וגם אז לא נדרש מחול גינויים והכפשות מבית ומחוץ כמו שהתרחש בימים האפלים ההם.
אולם, במעין הנאה סדיסטית אנו נדרשים ע"י הממסד המשתמש ברגשות האשם שלנו כקלף מנצח, בכל שנה להרכין ראש בפני דמותו השנויה במחלוקת של האיש וממילא גם בפני מורשתו המפוקפקת, ולבלוע את הצפרדע הזאת שהולכת וגדלה מדי שנה. ייתממו המיתממים- והלוא כל מטרת העצרת היא גינוי האלימות.
אז באמת, אלימות היא דבר רע, אך עצרת תמימה לגינוי אלימות איננה צריכה לתפוס מקום דווקא בתאריך זה, ניתן לעורכה ביום רצח האחראי על ארץ ישראל- גדליה בן אחיקם, או אם מתעקשים על אירוע קרוב יותר- ב22 ביוני- תאריך הטבעת אלטלנה…
אני אישית אשמח אפילו להגדיל את נושא העצרת, ולכלול בה בנוסף לחוסר האלימות גם את נושא עבודת המידות, אפשר למשל להציג את עבודת המידות של בגין שמחל על כבודו כדי למנוע מלחמת אחים, או מהצד השני להציג את דבריו של בכיר כלשהו שהיה שותף בהפצצת הספינה במסיבת גן בשגרירות שהתרברב על הטבח שנערך בניצולי השואה שהיו על הספינה: "דפקנו אותם על הספינה, ודפקנו אותם שוחים במים". (אני משאיר לקוראים לנחש מי הייתה אותה הדמות, 4 אותיות, מתחיל באות ר'…).
מיותר לציין כי אירוע כזה לא עתיד להתרחש… משום שעניינה המוסווה של העצרת הוא תיעוד חד צדדי בתודעתנו של היסטוריה פוליטית משוכתבת בה הימין הוא האלים והשמאל הוא נקי הכפיים ובראשו אדריכל הסכם המוות אוסלו. אם באמת יש רצון לאזכור הרצח והאיש אז שתהיה מזווית אובייקטיבית על הצדדים השונים בחייו של האיש, באלימות כלפיו אך מצד שני באלימות שלו כלפי אחרים כנזכר לעיל.
העצרת שנערכת בסימן סובלנות הומנית ומניעת אלימות בהתחסדות צדקנית, צועקת על מה שנאמר בה ועל מה שלא נאמר בה, ומטרתה האמתית מתבררת בעיון פשוט בתכני העצרת. ובמיוחד כעת לאחר גליק, ברור כי אין מטרתה להוות אמירה אובייקטיבית אלא רק מסווה לפולחן כמעט אלילי לצד מאוד מסוים באיש מורכב מדי, שהפך לחסר פרופורציות לחלוטין. (מצב בו יום פטירתה של רחל אמנו נרמס בברוטאליות בידי קודש הקודשים יום הזיכרון לרבין).
האמירה כי תנועת אריאל עושה שימוש ציני במקרה של גליק היא אירונית, משום שמדי שנה נעשה שימוש ציני במקרה של רבין בכדי להתנגח בציבורנו. והשתתפות תנועות אחרות מבית מדרשה של הציונות הדתית בעצרת זו היא אקט פוליטי גרידא.
דרך אגב, בדיוק בימים אלו אנו מציינים שנה לפטירתו של אדם שמורשתו ראויה להיזכר ולעיסוק נכבד הרבה יותר- הרב אברהם צוקרמן…
אשריה של תנועת אריאל שאינה נסחפת בזרם הרפיסות וההלקאה העצמית המגזרית ומפגינה דבקות בדרכה ובאמונתה. ואם כבר באלימות עסקינן הגיע הזמן להכריז- די למזוכיזם המגזרי!
==
ידידיה ויסבורט הוא קומונר לשעבר בתנועת אריאל
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
