רגע לפני חידון התנ"ך העולמי, אביתר מרדכי בר גיל, חתן חידון התנ"ך הארצי, משוחח עם סרוגים על התהליך, על המנהל היקר יוסי הרשקוביץ ועל הדמות שהוא הכי התחבר אליה בתנ"ך.
אביתר מתגורר בירושלים, לומד בכיתה י"א בבית ספר פלך מתאר את ההתרגשות הגדולה: "אני קצת לחוץ אבל מה שצריך לקרות יקרה, אני לומד לחידון כבר שנתיים מכיתה ט' בכל יום, זהו הגעתי לרגע הגדול".
"אם הוא רצה את זה הוא יקבל"
המנהל של אביתר היה רס"מ יוסי הרשקוביץ' ז"ל שנפל ברצועת עזה לפני שישה חודשים. אביתר מציין כי את כל הלימוד שלו הקדיש ליוסי "הוא היה דמות שמסתכלים עליו ולומדים ממנו, אני החלטתי שאלמד לחידון התנ"ך לזכרו, הוא כל כך רצה שיהיה זוכה מבית הספר, הוא מאד מאד רצה את זה, ואני ידעתי שאני יכול לעשות את זה, אם הוא רצה אז הוא יקבל".
"אני שליח פה"
ומוסיף אביתר "אחד המסרים של המנהל יוסי היה לשאוף גבוה, לא להישאר בבינוניות, תשאפו הכי רחוק. אני גאה בהישג שלי בחידון הארצי אבל אני יודע שהוא היה אומר לי: תשפרו, תעלו, תמשיכו"
התנ"ך הוא ספר הספרים, לקרוא זה דבר אחד, להעמיק בו זה דבר מדהים, וללמוד למען משהו זו שליחות, אני שליח פה. זה מה שהמנהל שלי רצה והאמין בו וזה מה שהחזיק אותי".
לשאלתי לאיזה ספר הוא התחבר הכי הרבה בלימוד מספר אביתר "אני מאד אוהב סיפורים, התחברתי לספר שופטים ומלכים, יש אקשן והתמונה משתנה כל הזמן זה מתאים לחובב ספרי אקשן כמוני".
"הכי התחברתי לאליהו הנביא"
אביתר מוסיף על התקופה "יש פסוק בישעיה "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה" כל פעם שקראתי את זה הייתי מתפלל ומייחל שנזכה לראות את החטופים בחיים".
אביתר ענה לשאלה לאיזה דמות הכי התחבר בתנ"ך "התחברתי לאליהו הנביא, יש לו תכונות של אומץ, היכולת לעשות משהו עד הסוף למען ה' וידיעת ה' היא דבר מטורף בעיני".
אביתר החליט להתחרות, לפני שנתיים כשהיה בכיתה ט', הוא ראה את אח של חבר טוב שלו שזכה בתחרות ואמר לעצמו: למה לא לנסות? הוריו היו אומרים לו בתור ילד שמתאים לו ללכת לחידון התנ"ך. בכיתה ט' אביו הראה לו שאלון של חידון התנ"ך ואמר לו: "אם אתה רוצה אתה מסוגל" אביתר החליט ללכת על זה.
"טוב שיש משבר, זה מצמיח אותך"
לשאלתי איך הוא למד את הכל, אביתר מתאר כי הרבה מהנביאים הוא למד בעל פה, את הסיפורים הוא זוכר כסיפור ולנבואות הנחמה הוא מצא טריק "שיננתי אותם בטעמים, כשיש מלודיה ומנגינה יותר קל לזכור, אתה מבין מה הנביא אומר ויש דימויים מעניינים".
אביתר מרחיב על התהליך "הדרך היתה ארוכה ומפותלת, היו רגעים קשים של משבר, אבל זה טוב שיש משבר, זה מצמיח אותך ובונה אותך בחיים, משברים זה לטובתך".
הוא מוסיף כי לא הגיע לבית הספר כבר שלושה חודשים "יש כמויות של חומר שאני צריך להשלים" וכמעט לא יצא עם חברים בחודשים האחרונים. אנחנו משוחחים לילה לפני החידון והוא באמת לא בטוח שהוא ישן הלילה אבל הוא מקווה מאד שכן כדי לקום רענן, שולט ומוכן.
אביתר מציין "אני מכיר את המתמודדים, יש חזקים, יהיה קרב לא פשוט, עשיתי את המקסימום, עכשיו זה כבר לא בידיים שלי".

מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
יהושוע
העיקרון החשוב ביותר בתורת המלחמה אומר שהמלחמה היא רק כלי צבאי למימוש מטרות מדיניות. המאבק על המדינה מתנהל בין שתי השקפות עולם עיקריות. מצד אחד עומדת הציונות, תנועה לאומית מודרנית שהתגבשה...
העיקרון החשוב ביותר בתורת המלחמה אומר שהמלחמה היא רק כלי צבאי למימוש מטרות מדיניות. המאבק על המדינה מתנהל בין שתי השקפות עולם עיקריות. מצד אחד עומדת הציונות, תנועה לאומית מודרנית שהתגבשה במאה ה-19, ושדומה לתנועות לאומיות מודרניות אחרות. טענתה היסודית של הציונות היא שהיהודים מהווים לאום, ולכן יש ליהודים לא רק זכויות אדם אינדיבידואליות, אלא גם זכות לאומית להגדרה עצמית. השקפת העולם העיקרית שמתחרה כיום בישראל נגד הציונות, היא האידיאולוגיה של עליונות יהודית. אידיאולוגיה זו מקודמת על ידי קנאי דת שמאמינים שהיהודים כן עליונים על בני אדם אחרים, ולכן ראוי לתת ליהודים זכויות-יתר על חשבון זכויותיהם של אחרים. המאבק בין הציונות לבין אידיאולוגיית העליונות היהודית הוא מאבק בין פטריוטיות לגזענות. פטריוטיות היא רגש אהבה לישראלים, המושתת על החיבור לתרבות הישראלית ולמסורות המגוונות והמתפתחות שלנו, בעוד גזענות היא רגש שנאה לזרים ולמיעוטים, המושתת על האמונה שאנחנו עליונים עליהם. פטריוטים משרתים בצבא ומשלמים מסים כדי להיטיב את חייהם של תושבי ישראל; גזענים עסוקים בלשנוא ובלרדוף את מי ששונה מהם. על פי חזון הגזעני, במדינה היהודית שבין הנהר לים יחיו בשנת 2034 ארבעה סוגי אנשים: ראשונים, יהודים "על מלא" שייהנו ממלוא הזכויות. במקום השני, יהודים ש"שכחו מה זה להיות יהודים", שייהנו מזכויות מופחתות. במקום השלישי, פלסטינים אזרחי ישראל שייהנו מקצת זכויות. ולבסוף, מעמד רביעי ורמוס, מיליוני פלסטינים ללא אזרחות וללא זכויות הרבה מאוד מונח כאן על כף המאזניים, לא רק עבור ישראל, אלא עבור יהודים בכל העולם. אם רעיון העליונות היהודית ינצח את הציונות, זה יהיה סוף הברית ההיסטורית בין היהודים לבין רעיונות של צדק אוניברסלי, זכויות אדם, דמוקרטיה והומניזם. היהדות תכרות ברית עם הגזענות, האפליה והאלימות. במצב כזה, האם במלחמה עתידית נוכל לסמוך על ארצות-הברית והדמוקרטיות המערביות שיבואו לעזרתנו, יספקו לנו נשק, וישלחו משחתות ונושאות מטוסים להגנתנו? לא רק תושבי ישראל, אלא יהודים בכל העולם יצטרכו להתמודד עם ההשלכות. יהודים בלונדון ובניו-יורק ירצו אולי לטעון שמה שקורה במדינת ישראל לא מייצג נאמנה את רוח היהדות. אבל מצבם יהיה דומה לזה של קומוניסטים בלונדון ובניו-יורק באמצע המאה ה-20, שניסו להסביר שמה שסטאלין עושה בברית-המועצות זה לא באמת קומוניזם. חשוב להדגיש שדחיית דרך המשיחיות הגזענית ודבקות בדרכו של הרצל אין פירושה ויתור על ביטחון. בדיוק להפך. מאז ימי הרצל ידעה הציונות לשלב בין נאמנות להומניזם ודמוקרטיה מצד אחד, לבין בניית צבא ושמירה על הביטחון מצד שני. אדרבא, דווקא דרך העליונות היהודית לאורך הדורות הם אלו שזילזלו בחשיבות הצבא מתוך אמונה עיוורת בעזרה משמיים. קואליציית העליונות היהודית שהקים נתניהו בדצמבר 2022 מורכבת מחמש מפלגות. מנהיגיהן של ארבע מתוכן לא שירתו שירות מלא בצה"ל (בצלאל סמוטריץ' שירת שנה וחצי בגיל 28; אריה דרעי שירת ארבעה חודשים; ואיתמר בן גביר ויצחק גולדקנופף לא שירתו אפילו יום אחד). ניצחון האידיאולוגיה של עליונות יהודית יערער לא רק את הבסיס הערכי של מדינת ישראל, אלא גם את המסד הביטחוני שלה
המשך 08:55 14.05.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר