השנה יום הזיכרון קשה מנשוא, ולצד החברים והלוחמים שאיבדנו במהלך השנים, השנה התווספו משפחות רבות אל משפחת השכול. הסלבס מציינים את יום הזיכרון תשפ"ד בצל המלחמה.
הזמר הראל סקעת שיתף אמש (ראשון) כי צפירת ערב יום הזיכרון תפסה אותו בכביש בדרך לטקס בשדרות בו לקח חלק: "לעמוד בצפירה בצד הכביש בדרך לטקס ערב זיכרון בשדרות שעדיין מופגזת ופתאום לשמוע בום אדיר מעזה" הוא משתף "אני מסתכל לשמיים ולא מאמין שהחטופים שלנו שומעים עכשיו את הצפירה. הרבה מחשבות קשות. ואין תשובות".
"כל שנה היום הזה גומר אותי" משתף הזמר הסרוג משה כורסיה "השנה זה מרגיש כמו עוד פרק בסדרת האימה שאנחנו חיים בה. וזה גומר אותי יותר".
"כמה גיבורים, כמה סיפורים, כמה אחים ואחיות שלנו" כתב עומר אדם "כמה מלאכים שכבר לא נמצאים איתנו. יום עצוב וכואב. השם יקום דמכם".
"השנה המספר הכואב, הקשה והטרגי ביותר עלה וגדל" כתבה הזמרת נועה קירל "גיבורים וגיבורות שעזבו הכל כשי להגן על המדינה שלנו, על כולנו. לעולם לא נשכח אותם!".
הזמרת ונציגת ישראל לאירוויזיון עד גולן רק חזרה אמש (ראשון) מהתחרות במאלמו, היישר אל הכאב של יום הזיכרון: "אני עדיין מעכלת את מה שעבר עלי בשבועיים האחרונים והאתגרים שהתמודדתי איתם" היא משתפת "אבל שום דבר בעולם לא יכול להשתוות לכאב של המשפחות שאיבדו את היקרים שלהן, כל מי שהקריבו את החיים שלהם בשביל להגן על המדינה שלנו".
גולן מתייחסת גם היא לחטופים: "במיוחד חשוב לזכור שיש לנו משפחות שעדיין מחכות שהאהובים שלהם יחזרו הביתה". היא כותבת "יום הזיכרון הזה הוא קשה יותר מכל שנה, שילמנו מחיר כבד כמדינה ואסור שניקח שום דבר כמובן מאליו".
"כל רכב שני מעוטר בסטיקר זיכרון לחבר או חברה שנפלו" כתב הקומיקאי גורי אלפי "סטיקר שמגיע עם צוואה וציטוט: 'תהיו טובים, העיקר לחייך, הכי חשוב שתהיו מאוחדים, לא לבכות עלי, אהבת חינם'. חשבתי שאני מגזים אז התחלתי לספור, עצרתי במאה. וזה רק בשכונה שלי".
"כמה לבבות שבורים" ממשיך אלפי ומתייחס גם לחטופים שנמצאים עדיין בשבי "כמה תזכורות למשפחות חסרות וקהילות שנפגעו. לא יכול להיות שכל האבידות האלה פשוט קרו ונמשיך הלאה כרגיל. חייבת להגיע תקומה. אנחנו צריכים לעבוד בזה. להיות השינוי. וכן יש עוד נשמות שאפשר וחייבים להציל. אני לא שוכח לרגע. זאת כנראה נקודת ההתחלה של התקומה הזאת".
השחקנית והדוגמנית קים אור אזולאי משתפת כי יום הזיכרון לא מפחיד אותה, אלא דווקא היא חיכתה לו "חיכיתי ליום הזה בשנה שבו נשב 24 שעות ונקרא סיפור סיפור. נקרא שם שם. נשמע על מי הם היו, מה הם עשו בשביל שאנחנו נהיה כאן. אין מן משפחה, איזו מן בת זוג הם השאירו כאן".
"זאת הצוואה של המלאכים שלנו, להמשיך את החיים, אבל יש יום אחד בשנה שכולנו נבכה עליהם" היא כותבת "יום אחד בשנה, שלא משנה מה הקרבה כולנו נבכה על כל אחת ואחד שנפלו. יום אחד בשנה, שהלב יתכווץ ל-0 ולא נפסיק לבכות. זה המעט שאנחנו יכולים לתת לנופלים ולמשפחות שלהם".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
