גבולות ישראל מוקפים בגדרות, גדרות שמיום ליום נעשות גבוהות יותר "חכמות יותר" ויקרות יותר, תחת ההבטחה שמוקפים בגדרות האלה נהיה בטוחים יותר, אך האנשים שמכירים את הגדרות האלה יותר קרוב מכולם מזהירים מפני אשליית ביטחון דומה לזו שסיפקה הגדר בגבול עזה.

במהלך סדרת הכתבות שעשיתי על גדר הגבול עם ירדן באזור הביקעה הזדמן לי לשבת לשיחה בלתי אמצעית עם חיילי מילואים שהגיעו במהלך החודשים האחרונים למלא את חוסרי הסד"כ בגזרת יהודה ושומרון כתוצאה מהמלחמה ברצועה.

רבים מהם חשפו בפניי כי שירתו בגזרה במשך חודשים ואפילו הם שהיו לוחמים ופעלו בגזרה במהלך שירותם הסדיר התפלאו לאור המצב הרעוע של תשתיות הביטחון ביהודה ושומרון. בדגש על גדר ההפרדה והגדר "החכמה" שהוקמה לאורך עשרות קילומטרים של קו התפר בגזרת פיקוד המרכז.

המילואימניקים חשפו בפניי עובדות מבהילות, לגבי מצבה של גדר ההפרדה בעיקר באזור השרון. על פי השניים ששירתו קרוב לחודשיים בגזרת טול כרם, הגדר שם לא מגנה על כלום. רוב הדברים כבר פורסמו על ידי מבקר המדינה בדו"ח חמור, אבל כששומעים את זה מכלי ראשון, זה אפילו יותר מטריד.

"אין שום דרך לאבטח את הגזרה הזו במצב הקיים"

חייל מילואים שהשתחרר לפני כמה שנים הסביר: "יש פה בעיה אמיתית של שאננות, של פיקוד מרכז או של המטכ"ל. זה לא באמת משנה מי זה, אבל התנאים האבטחתיים פה הם בדיחה". מיד אחריו הוסיפה לוחמת מילואים: "אין שום דרך לאבטח את הגזרה הזו במצב הקיים".

השניים המשיכו וחלקו קצת מהניסיון האישי שלהם בגזרה, הלוחמת מתארת: "לפני קצת פחות משבועיים ביצענו סיור רכוב על גבי ציר הגדר האינטואיטיבית (הגדר "החכמה") ואחת הלוחמות אומרת לי 'בוא נעצור רגע ננסה להעיר את האוגדה'".

הגדר לא מתריעה (יונתן זינדל/פלאש90)

השתיים ירדו מרכב הסיור, יצאו ממנו והתחילו לחבוט בגדר החכמה שמוצבת לאבטחת היישובים הישראלים הצמודים לגזרה: "חזרנו על זה במשך כמה דקות, במהלך הסיור ניסינו את זה בלפחות שש או שבע נקודות שונות בגדר, כל פעם פנינו לחמ"ל האוגדתי ושאלנו אם הם קיבלו אינדיקציות מהחיישנים, אף אחד לא קיבל שום התרעה בנושא ולא שמענו על כך דבר מאותו יום".

בונים מולנו עמדת ירי ואנחנו רואים ולא עושים כלום

מעבר לכך חיילים בגזרה מדברים גם על הפקרות בנוגע לאבטחת החיילים עצמם, איש מילואים ששירת במשך חודש וחצי במוצב הצופה על טול כרם ישירות סיפר על החוויות האישיות שלו: "דבר ראשון, לא מדברים על זה אבל הם יורים לעבר מוצבים באופן די תדיר עכשיו, הפחד הכי גדול שלי הוא ירי צלפים, זה מתפתח בגזרה הזו בקצב מחשיד, החלק הכי גרוע זה שנראה שלפיקוד לא אכפת".

הוא המשיך וסיפר לי על תקרית שכמעט גרמה לו לקום ולעזוב את המוצב באותו היום: "בגזרת טול כרם קיימת כרגע בעיה חדשה לצה"ל שבפיקוד פשוט לא רוצים לטפל בה. מול המוצב שלנו יש בניין יחסית גבוה, צופה עלינו ישירות מלמעלה.

לאורך השבועות האחרונים אלמונים התחילו להתבצר בבניין, ריתכו דלתות, כיסו חלונות בסלוטייפ שחור, אפילו הכינו שקי מלט בקומת הכניסה, כל הגדוד שלנו מקצינים ומעלה פנה לפיקוד המרכז וביקשנו שיעשו משהו לגבי זה. שירו פגז, יפילו פצצה או אפילו שישלחו צוות לבדוק מה יש שם. הם מכינים את הבניין הזה לקרב ואנחנו יושבים כמו ברווזים.

במקום לעשות משהו, חזרו אלינו עם תשובה מתחכמת על מעקבים שמבוצעים בנושא ברמת הפיקוד".

העדויות של שני הלוחמים, מצטרפות לעדויות רבות של תושבים ביהודה ושומרון, על חוסר השקעה בביטחונם וחוסר מוכנות של פיקוד מרכז להפעיל צעדים צבאיים כנגד האוכלוסייה הערבית באזור.

בסרוגים פרסמנו על הביקורת כלפי רידוד המחסומים והסרת נקודות חיכוך בין כוחות צה"ל לאוכלוסייה הערבית המקומית שירדו כמעט לאפס, כשבמקביל מספר האירועים עולה וגם האיכות שלהם. מאבנים עוברים לבקת"בים ואז לירי ועכשיו גם לזירות מטענים.