היום בהיסטוריה: י"ג בניסן תש"ד – מצדה ביבנאל

  מנחם לונץ ושבתאי דרוקר הי"ד

מספרים כי התאבדותם המפורסמת של אנשי מצדה שלא רצו ליפול בשבי הרומאי הייתה בליל הסדר בשנת 73 לספירה. לוחמי מרד גטו ורשה, לוחמי המחתרות, שאבו מסיפור מצדה השראה. "טוב מותנו בחירות על פני עבדות" הייתה סיסמתם.

כזה הוא סיפורם של שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתאי דרוקר. שהתעקשו לא ליפול בידי שלטון המנדט שלדידם הוא הכובש המשעבד ושלחו יד בנפשם במושבה יבנאל בי"ג ניסן ערב פסח תש"ד (6.4.44).

מנחם נולד ביבנאל למשפחה ציונית, שומרת מסורת. כילד עברה משפחתו לתקופה קצרה לחיפה ושם למד בבית הספר הדתי בחיפה. בסיום לימודיו בבית הספר היסודי עבר ללמוד בסמינר למורים של המזרחי בירושלים.

החברים הטובים מהגליל

בעקבות מחלתו של אביו, מנחם לקח על עצמו את ניהול משק המשפחה במושבה. בשנת תש"ג התגייס מנחם ללח"י בעקבות חברו שבתאי דרוקר. מנחם בחר לעצמו שם כינוי "אלעזר" כשמו של מפקד מצדה אלעזר בן יאיר. לאחר בריחת 20 הלוחמים מלטרון החביא מנחם שניים מהבורחים בביתו ביבנאל. ביום ח' בניסן תש"ד הגיע מחיפה ליבנאל לוחם לח"י שבתאי דרוקר.

שבתאי, שפסל'ה בפי חבריו, ומנחם היו חברים טובים עוד מבית הספר היסודי בחיפה. משפחתו של שבתאי משפחה ציונית ומוכרת בלבוב עלתה ארצה והתיישבה בחיפה. שבתאי היה בין הראשונים מבין החבורה שהתגייס לאצ"ל ולאחר הפילוג עבר ללח"י.

הלשינו על הפצוע והבריטים הקיפו את המושבה

מספר ימים לפני שהגיע ליבנאל, השתתף שבתאי בקרב מול שוטרים בריטים בחיפה. כשניסה לחלץ לוחם אחר נפצע שבתאי והיה זקוק לטיפול ולמקום מסתור.

יבנאל המרוחקת נראתה כמקום אידיאלי והוא הועבר לביתו של מנחם שהחביא אותו בחדר הקטן הצמוד לבית וטיפל בו במסירות.

ככל הנראה בעקבות הלשנה, נודע לבריטים על מקום הימצאו של שבתאי. כוחות גדולים הגיעו לביתו של מנחם והחלו לערוך חיפוש בבית. מנחם שהיה בעבודה בשדה מיהר לביתו, לבריטים אמר שאין אצלו אף אחד. הבריטים לא ויתרו, ושאלו על החדר הקטן הצמוד לבית. מנחם נכנס אל החדר הקטן למרות ששבתאי הפציר שלא יכנס, ונעל את שניהם.

העדיפו את המוות על פני נפילה בשבי

הבריטים העמידו מכונות יריה מול החדר הקטן והחלו לרסס את החדר העשוי מטיט וקש. מנחם ושבתאי השיבו אש שלא ממש הייתה יעילה.

כשפסקו היריות, פתחו הבריטים את החדר והוציאו את הגופות כשהם מבזים ומחללים אותן. החברה קדישא העידו כי נמצא פגיעת כדור בפיו של כל אחד מהם, המעיד כי העדיפו את מותם בחירות מאשר ליפול לידי הבריטים.