קערת ליל הסדר או קערת פסח, היא אחד האלמנטים המרכזיים בליל הסדר, ובה מונחים 6-7 פריטים המסמלים תכונה מסויימת בעם ישראל או תקופה בתולדות העם היהודי. מדובר בפריטים שאינם מסובכים להכנה או להשגה, כך שגם מי שעד עכשיו לא התארגן על כל הפריטים יכול להיות רגוע ולהשיג אותם בשעות הקרובות.

הסדר של הקערה והפריטים המונחים בה מופיעים בפרק העשירי של מסכת פסחים.

קערת ליל הסדר

– 3 מצות במרכז הקערה או לצידה מניחים 3 מצות שמורות ומכוסות ומהן אוכלים במהלך כל הערב בשלבים שונים של ההגדה.

– כרפס – הכרפס הוא כל ירק שניתן לברך עליו את ברכת "בורא פרי האדמה". לרוב משתמשים בסלרי, אבל זה יכול להיות גם תפוח אדמה או גזר – כל ירק שאינו משמש גם כמרור. את הכרפס טובלים במי מלח.

– חרוסת – את החרוסת אוכלים זכר לטיט שבו השתמשו בני ישראל כשהיו עבדים במצרים. היא עשויה מפירות מרוסקים ויין אדום (המסמל את הדם שמרחו בני ישראל על המשקופים), שאליהם מוסיפים לפעמים גם פירות מיובשים, אגוזים ותבלינים שונים. למאכל יש לא מעט גרסאות וטעמים שפשטו לפי מנהגי העדות השונים.

– ביצה – הביצה היא זכר לקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש. ביצה גם היא מאכל שמגישים לאבלים ובליל הסדר תפקידה לנחם אותנו, המתאבלים על חורבן בית המקדש.

– זרוע – הזרוע היא זכר לקורבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש. הספרדים נוהגים להשתמש ברגל קדמית של בהמה והאשכנזים – בכנף עוף. את הזרוע יש לצלות באש. ברוב קהילות ישראל לא אוכלים אותה בליל הסדר, אלא למחרת.

– מרור – מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות בציווי לאכול בליל הסדר בחג הפסח. במסכת פסחים ציינו חמישה מיני ירקות הכלולים בקטגוריה של "מרור": חזרת, עולשים, תמכא, חרחבינא ומרור. ה'חזרת' של המשנה היא החסה, אך יש אומרים שהכוונה לחסת הבר דוגמת חסת המצפן שהיא מרה יותר מהחסה המתורבתת.