אי אפשר
לקנות
להכין
לעשות חג
להתלבש
לערוך שולחן
לאחל חג שמח
ללבוש קיטל
לשבת עם הנכדים מסביב
לשאול לענות להחביא לקרוא להגיד לחדש לגלות להצניע לברך לשתות
לדצך לעדש לאחאב לאמר בשמחה עצומה להסב כבני חורין לראות את עצמו כאילו
ולנהל משא ומתן על "האפיקומן"
כמו בכל שנה ושנה שעומדים עלינו
אי אפשר
אני לא יכול
כשיש מאה ושלושים ושלושה שם
שאינם נגאלין
אי אפשר
כולנו צריכים יחד להיות בליל הגאולה במנהרה של הייאוש והחיפוש
אי אפשר שיהיה חג חירות שעיוור לאחיותינו ואחינו
כי חס ושלום עלולין אנו
להנאת כרסו
ועיוורון לערבים זה לזה
והנפש תהא
נקבים נקבים חלולים חלולין
והחג ייהפך לאילוץ של שמחה
משחק תפקידים
טקס מלאכותי
ואליהו לא יבוא…
איני יודע מה צריך
לחשוב להרגיש לעשות להריע לדרוש לזעוק להתחנן לעצור
לעשות שינוי כדי שהילדים ישאלו:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
לעקור את השולחן ,לחלק קליות ורימונים.
כדי שהילד בתוכינו ישאל ויקשה ויבכה וידרוש
ויבקש מאבא:
את אחי אנוכי מבקש!
ממש כאו, עכשיו בשולחן הסדר.
אי אפשר בלעדיהם
אי אפשר
=
ד"ר יהודה פרנקל הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי.
מה התעוררת עכשיו? כשהיה אברה מנגיסטו אחד בשבי, כן היית יכול לחגוג? אם היית שואל אותם יש מצב שהם לא היו רוצים שעם ישראל יכנס לדיכאון . הם אולי היו רוצים שהפוליטיקאים יפסיקו עם הריבים והזחיחות ושערוצי התקשורת יפסיקו לקשקש כל היום. להיפך, אולי הם היו מעדיפים שנהיה שמחים בליל הסדר, ונתפלל שבזכות השמחה האמיתית ישוחררו במהרה. נכון שאת ליל הסדר הזה ראוי לחגוג יותר בצניעות. פחות שמחה חיצונית ויותר פנימית. אבל חס וחלילה לא לזלזל, לא במנהגי החג ולא בתכניו.