התייצבותה של ארה"ב ושיתוף הפעולה עם ישראל בעת המתקפה האיראנית הסיר מעט מהלחץ השורר בין המדינות בעקבות המלחמה בעזה. בראיון לסרוגים מציין שגריר ישראל בוושינגטון מיכאל הרצוג כי ברגע האמת הממשל האמריקאי מתייצב לצד ממשלת ישראל וכי הנשיא מחויב לביטחונה למרות חילוקי הדיעות.
את הראיון עימו אני מקיים מספר שעות לאחר התקיפה המיוחסת לישראל באיראן. שאלתי אותו האם השגרירות קיימה שיחות עם הבית הלבן טרם נודע על התקיפה באיראן כשמזכיר המדינה אנתוני בלינקן סירב לומר אם הבית הלבן עודכן על כך. "יש דברים שעדיף לא לדון בהם, מה שנקרא בפומבי ואני מעדיף להשאיר את זה גם במקרה זה", מציין הרצוג.
השגריר הישראלי מסביר באופן כללי שהתקיפה האיראנית הייתה חסרת תקדים של מאות חימושים. "מדובר בסוג של הכרזת מלחמה שכמובן שתקיפה כמוה אינה יכולה לעבור ללא תגובה וישראל הודיעה שהיא שומרת בידיה את ההחלטה, החלטה ריבונית ישראלית", הוא מדגיש ומוסיף: "כמובן שאנחנו בקשר עם הממשל בנושא הזה לאור הברית ההדוקה בינינו.
"צריך לזכור שהסיכול המאוד מוצלח של התקיפה האיראנית שבוצע ברובו על ידי צה"ל ובחלקו על בידי ארה"ב והקואליציה שהיא הובילה אז מטבע הדברים אנחנו מדברים עם האמריקאים על הנושא הזה ויש שיחות מאוד הדוקות בינינו מאחורי הקלעים, זה מה שאני יכול לומר בשלב הזה", הוא אומר בזהירות. "אני אשאב מהחינוך הדתי שלי ואצטט את הפסוק: ה' יילחם לכם ואתם תחרישון"
פורסם שהייתם נוכחים בדיונים עם האמריקאים בליל המתקפה במוצאי השבת, עד כמה מעורבת השגרירות בתוך הבית הלבן?
"השגרירות שלנו מעורבת בצורה מאוד עמוקה, זה התפקיד שלנו להיות קשר מרכזי בין ממשלת ישראל לארה"ב, וכמובן מול הבית הלבן. אנחנו לא הערוץ היחיד, אבל מאוד מרכזי, אנחנו בקשר מאוד הדוק איתם, יומיומי, שכולל ביקורים ושיחות טלפון".
על המתיחות מול האמריקאים: "בסוף המשותף גובר על המפריד"
הרצוג בן ה-71 מכהן כשגריר ישראל בוושינגטון מחודש נובמבר 2021. חצי השנה האחרונה הפכה להיות מאתגרת במיוחד לאור המלחמה הקשה בעזה והמתיחות השוררת בין המדינות שברקע עומדת כוונתה של ישראל לפלוש לרפיח, מהלך המעלה את רף המתיחות בין הצדדים.
שיתוף הפעולה שראינו בין וושינגטון לירושלים בחזית האירנית חיזק את הקשר בין המדינות והשאלה שעולה היא האם היחסים בדרכם לשוב אל דרך המלך. "תרשה לי לאפיין את היחסים בינינו בהקשרים של המלחמה בעזה ובנושא האיראני", מציין הרצוג. "אני חושב שהבסיס הוא מוצק של תמיכה אמריקאית לביטחונה של ישראל, זה מתבטא בהרבה מאוד דברים, בסיוע מסוגים שונים וראינו אותו גם במלחמה הזאת".
השגריר הישראלי מונה את המקרים מאז השבת השחורה בהם ארה"ב עמדה לצידה של ישראל: "מאז השבעה באוקטובר ארה"ב התייצבה לצד ישראל בהרבה מאוד מובנים, היא גם נתנה לישראל אמצעי לחימה וחימושים שהיו חיוניים לנו וגם הטילה ארבע פעמים וטו במועצת הביטחון על החלטות אנטי ישראליות. היה ביקור חסר תקדים של נשיא תוך כדי מלחמה, אף פעם לא היה מקרה כזה", הוא מציין.
הרצוג מציין גם את התייצבותה של ארה"ב לצידנו בבית המשפט לצדק בהאג, בהאשמה שהופנתה נגד ישראל שכביכול מבצעת ג'נוסייד בעזה ובהרבה מאוד דרכים. "ארה"ב שיגרה מסרים מרתיעים לאיראן וראינו את ההתייצבות שלה לצידנו בהתקפה האיראנית. היא עמדה איתנו בצורה מאוד חזקה ומרשימה בהגנה, אז אסור לשכוח את כל הדברים האלו וזה הבסיס. כל אימת שיש איום לביטחונה של מדינת ישראל, ארה"ב עומדת איתנו ועוזרת".
לצד זאת, הוא מדגיש שיש מדיניות ולא על כל דבר ישנן הסכמות, "לממשל עלו שאלות, ביקורות, תהיות לגבי אופן ניהול הלחימה בעזה" הוא מציין.
לא על כל דבר יש הסכמות, אך רב המשותף על המפריד, נתניהו וביידן (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
לדבריו, האמריקאים התמקדו בעיקר התמקדו ברצון שלהם לראות צמצום בפגיעה בבלתי מעורבים בעזה ועלייה בטיפול הומניטרי כדי למנוע קריסה הומניטרית. "זה אולי היה אחד הדברים שהכי הטרידו אותם בחודשים האחרונים וגם שאלות על הכיוון האסטרטגי של המלחמה, לאן לוקחים אותה, איך ייראה היום שאחרי חמאס בעזה וכיוצא בזה", הוא מדגיש.
עוד הוא מוסיף כי: "בעניינים האלו היו ויכוחים ואי הסכמות, אבל כמו שהוכיח האירוע האחרון מאיראן, ברגע האמת שיש איום ממשי לביטחונה של ישראל, ארה"ב מתייצבת לצידה. מה שאנחנו עושים בדיונים האלה זה לנהל את חוסר ההסכמות בינינו, כי בסוף המשותף גובר על המפריד".
הממשל האמריקאי לא רצה לראות תגובה באיראן שתוביל להסלמה
למחרת השביעי באוקטובר נרשמה רכבת האווירית של מנהיגים שהגיעו להזדהות עם ישראל, לרבות הנשיא ביידן, אך שהמלחמה התפתחה עם הרוגים בעזה ראינו עמדה של בלימה אמריקאית, השאלה הנשאלת היא האם ישראל יכולה לקבל אשראי מלא לתקוף באיראן או שהתגובה שהייתה היא מספיקה.
"מה שקרה אחרי השבעה באוקטובר לא הפתיע אף אחד מאיתנו", אומר השגריר. "היה ברור לכולנו שהתגובה המיידית של העולם תהיה הזדהות עם ישראל לאור אירועי השבעה באוקטובר אבל שזה יתפוגג מהר מאוד ושזה רק שאלה של זמן כפי שבאמת קרה ושכולם ישכחו מה שקרה בשבעה באוקטובר ויתמקדו בצד העזתי, זה קרה מאוד מהר ולא מפתיע אף אחד מאיתנו".
בהקשר האיראני הוא מציין, "הממשל עמד לצידנו מאוד חזק בהגנה, אך הוא לא רצה לראות תגובה ישראלית שתוביל להסלמה שתוביל למלחמה אזורית, אך מבלי להיכנס לפרטים מה ישראל עשתה או לא ואני מעדיף להשאיר עמימות בעניין הזה".
"אני חושב שישראל מאז התקיפה עליה מצד איראן שנטלה היטב את כל השיקולים האסטרטגיים מבינים בדיוק את המצב ולכולם ברור שאי אפשר לעבור לסדר היום על התקיפה האיראנית ולכולם ברור שישראל חייבת לנקוט צעדים על מנת לחזק ולשמר את ההרתעה שלה מול איראן".
הנשיא ביידן ידוע כציוני גדול, אך ההתנהלות שלו מול ישראל היא לעתים לעומתית, האם זה בשל הבחירות והבייס הפרוגרסיבי?
"קודם כל ביידן מגדיר את עצמו מזה שנים כציוני והוא חזר על זה בחודשים האחרונים שלא חייבים להיות יהודי כדי להיות ציוני ואני חושב שהלב שלו מול ישראל הוא במקום הנכון, הוא דואג באופן אמיתי לביטחונה של מדינת ישראל", הוא מסביר את המחויבות של הנשיא לישראל.
הרצוג מסביר שחלק מההתבטאויות הביקורתיות שלו כלפי מדינת ישראל חלקן נובעות ממוטרדות עניינית בנושאי מדיניות. "היו דברים כאמור ולא על כל דבר הסכמנו והיו בינינו חילוקי דעות, חלקן כמובן אני מניח נובעים מהלחץ הפנימי גם במפלגה הדמוקרטית וגם בבייס הפרוגרסיבי".
השגריר מציין כי צריך לזכור שזו שנת בחירות פה בארה"ב והוא מניח שהדברים האלה בצורה כזאת או אחרת משפיעים. "כאמור בבסיס ביידן מאוד מחויב לביטחונה של ישראל אבל מעל הבסיס הזה יש כאמור גם חילוקי דעות עניינים ולחצים פנימיים".
האפשרות שנתניהו ינאם בקונגרס – איננה מעשית לעת עתה
לפני כחודש פורסם כי יו"ר הקונגרס הזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום, מהלך שעשוי מאוד לפגוע במרקם העדין בין המדינות. לכולם זכור הנאום של ראש הממשלה בשנת 2015 מעל ראשו של הנשיא אובמה, מה שעורר זעם רב. השגריר הרצוג מציין כי כרגע זה לא נושא אופרטיבי: "יו"ר הקונגרס הזכיר את האופציה הזו, אבל כרגע זה לא עומד על פסים מעשיים".
נתניהו בקונגרס ב-2015 (צילום: פלאש 90)
לארה"ב אין זכות להתערב בפוליטיקה בישראל
בתחילת החודש מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר קרא לבחירות בישראל וטען כי נתניהו איבד את הדרך. הדברים של הבכיר האמריקני מכעיסים את השגריר הרצוג. "לאף מדינה וממשלה אין זכות להתערב בעניינים הפנימיים של מדינה אחרת ואין להם זכות להתערב בפוליטיקה של בעלת ברית דמוקרטית", הוא מציין.
לדבריו, ההתבטאות של הסנטור שומר לא הייתה במקומה, "אני צייצתי נגדו" (ברשת X, ל"ו) הוא מציין. הרצוג מדגיש כי זה היה מקרה נדיר: "אני נמנע מלצייץ נגד מחוקקים למעט בצד הקיצוני הפרוגרסיבי, אבל משום מה צריך לזכור, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט הוא תפקיד מאוד בכיר, אני צייצתי נגדו בציוץ שזכה ל-1.7 מיליון עוקבים".
לארה"ב אין זכות להתערב בפוליטיקה בישראל, צ'אק שומר (צילום: שאטרסטוק)
הוא מספר שלאחר ההתטבאות הייתה לו שיחה נוקבת איתו. "אגב אם קוראים את הנאום שלו, חלקים רחבים ממנו רוב הישראלים היו מסכימים, אבל באיזה שהוא שלב, התערבות בענייני הפנים של מדינת ישראל זה לא עניינו של אף אחד מבחוץ להגיד לישראל אם ללכת לבחירות או לא ולהתערב בענייני הפנים שלה ממש כפי שאנחנו לא אמורים להתערב בענייני הפנים של ארה"ב".
האנטישמיות בקרב הדור הצעיר בארה"ב – הממשלה צריכה לתת עליה את הדעת
בעקבות האירועים בעזה, פורסם כי מספר התקריות האנטישמיות זינק ב-141% בשנת 2023 ואנו רואים את הדור הצעיר האמריקאי שמאוד מושפע מהנרטיב הפלסטיני. נשאלת השאלה האם זה צריך להדאיג את היחסים בין המדינות כי בסופו של דבר אותם צעירים ינהיגו בעתיד את השלטון. לדברי הרצוג מדובר בבעיה אסטרטגית ארוכת טווח שצריך לתת עליה את הדעת. "גם ממשלת ישראל צריכה לתת את הדעת וגם הארגונים פה בארה"ב והיא מחייבת מחשבה עמוקה ואסטרטגיה ארוכת טווח שנים קדימה", הוא מציין.
השגריר מסביר כי זרמים תת קרקעיים התעבו במשך שנים רבות, הבשילו ופרצו מעל לפני השטח ומאז השבעה באוקטובר יש בארה"ב גל אנטישמי מדאיג וחסר תקדים. "המפלצת הזו הרימה את ראשה, הציבור היהודי פה בארה"ב מרגיש מאוים, מותקף וזה ניכר בקמפוסים וברשתות החברתיות, אנחנו שומעים את זה, הם ממש מרגישים מותקפים" הוא אומר בדאגה.
"לא סתם בחודש נובמבר האחרון הארגונים היהודים עשו פה עצרת בוושינגטון שהיו לה שלוש כותרות, סולידריות עם ישראל, שחרור חטופים ומלחמה באנטישמיות, הגיעו לפה פיזית כמעט 300,000 איש ועוד 200,000 איש אונליין, כחצי מיליון, רובם יהודים וחלקם לא".
עלייה מדאיגה במקרי האנטישמיות (צילום: Wirestock Creators / Shutterstock.com)
הרצוג מציין כי הדור הצעיר הוא יותר מושפע מתכנים אנטישמים ודברים שרצים ברשת. "יש פה ברית בין גורמים איסלמיסטים אנטישמיים ואנטי ישראלים עם גורמי שמאל עמוק. תמיד היה נהוג לקרוא לזה הברית הירוקה אדומה, אבל היא מורגשת פה מאוד בארה"ב והיא מתכתבת עם שיח בשמאל העמוק שמתנסח בקווים של תאוריה של גזע. מדכאים ומדוכאים, שחורים ולבנים ואז היהודים ומדינת ישראל מתויגים כתוקפן, הלבן, הפריווילגי, העושק, הכובש וכו", הוא מסביר.
השגריר מוסיף: "אין לזה שום קשר לעובדות, זה פשוט שיח מחלחל תודעה של כל מיני צעירים שאין להם מושג. אלו שעומדים מחוץ לשגריות עם שלטים, אם תשאל אותם מה זה ה-RIVER וה-SEA אין להם מושג, הם לא יודעים כלום, אנשים בורים".
לדבריו: "יש פה חבירה של בורות ושנאה יחד ברמות מאוד מדאיגות וכאמור זה מחייב אסטרטגיה ארוכת טווח לשנים רבות קדימה ושותפות בין מדינת ישראל לממסד היהודי פה והקהילות היהודיות פה בארה"ב, זה נושא שמאוד מטריד אותי לטווח הארוך".
כשהרב הראשי הסב לשולחן הסדר עם השגרירים הזרים
השגריר מיכאל הרצוג הוא נצר למשפחה ידועה בציבוריות הישראלית , סביו הרב יצחק הרצוג היה רבה הראשי של ישראל, אביו חיים כיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל ואחיו יצחק הוא הנשיא כיום. שאלתי אותו על זיכרון מיוחד מליל הסדר בחיק המשפחה המורחבת. "שסבי זצ"ל נפטר הייתי ילד קטן אבל אני עדיין זוכר ליל סדר איתו כי תמיד כמובן היינו עושים בחיק המשפחה", הוא מציין.
"הסיפור במשפחה שלנו היה שהוא כרב ראשי היה מזמין אליו לליל הסדר גם שגרירים זרים, הוא היה צריך להתמודד ולהסביר להם מה פשר הפסוק "שפוך חמתך", הוא אמר להם שהפסוק אומר "שפוך חמתך אל הגויים – אשר לא ידעוך", זו המשמעות שלו".
אחיו יצחק כאמור הוא כיום נשיא מדינת ישראל, שאלתי אותו כיצד מתבטא שיתוף הפעולה ביניהם. "אני נציג של ממשלת ישראל ומייצג את הממשלה, לבית הנשיא יש עבודה קבועה בתחום החוץ לבקשת הממשלה, ובקטעים האלה מעסיקים גם אותם".
הרצוג מציין את נאומו של הנשיא בשני בתי הקונגרס בחודש יולי 2023 לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל: "כבוד גדול. כמובן שהשגרירות שלנו טיפלה בביקור ובנאום הזה על כל היבטיו".
עובדים לפעמים יחד, הנשיא יצחק הרצוג (צילום: אבי אוחיון)
בסיום הראיון הוא מבקש לאחל לכל עם ישראל ברכה לרגל החג. "שיהיה חג כשר ושקט", הוא מדגיש ומוסיף: "אנחנו נזהרים מלומר 'שמח' מאז השבעה באוקטובר ככל שאפשר".
(צילומים תמונות מתחלפות: שמוליק עלמני, חיים צח\לע"מ)
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
