במהלך העצרת  שערכו היום (ראשון) בירושלים, משפחות החטופים, במלאות חצי שנה למלחמה, הגיע למקום גם חגי לובר אביו של אלישע יהונתן שנפל במהלך הקרבות ברצועה לפני כארבעה חודשים.

"תודה שאתן משמיעות את הקול המופלא הזה"

האב השכול שבנו נפל במהלך סריקות מבנים לחיפוש אות חיים מהחטופים, פנה למשפחות שנכחו בעצרת ואמר: "גם כשאחינו-אהובינו החטופים יחזרו, והם יחזרו, הקול שלכם ישאר. השאירו את כיכר, את כיכר החטופים, ותקראו לה כיכר השבים, השאירו אותה כפי שהיא היום, כי היא עדות מפוארת לרוח הגדולה שאתם משפחות החטופים מנחילים לעם הזה".

"המורשת שלכם, של העם הזה, נכתבת עכשיו בדקות האלו, וכמו כל מורשת לדורות, דרוש לה גם זהירות מאוד גדולה. זהירות מה לומר או לא לומר, שחס ושלום לא נשאיר לדורות הבאים מורשת שיש בה גם דברים שראוי שלא יאמרו. אני אוהב אתכם, אני כואב איתכם, אני מתגעגע איתכם. אני רוצה לומר לכם תודה רבה בעזרת השם בקרוב, הלוואי שעכשיו, כל אחינו החטופים יהיו איתנו כאן".

חגי לובר (צילום: מטה משפחות החטופים)

לובר הוסיף וסיפר: "הרבה אנשים אמרו לי תודה ליהונתן, ואחת אמרה לי ביטוי נפלא – תודה על יהונתן.ואני אומר לכם משפחות יקרות – תודה עליכם, תודה שאתן משמיעות את הקול המופלא הזה של ערבות הדדית. ומה היא ערבות אם לא מאות אלפי אנשים חיילים שמוכנים להיכנס במקום החטופים? שמוכנים להסתכן בשביל החטופים".

"אלו אחים שלנו ואנו יוצאים להציל אותם לא משנה איך אתה נראה"

"אני אומר לכם כאן – יש לי שלושה בנים אם יהיה סיכוי קטן שמי מהם יכול להיכנס שוב לעזה ולהציל את אחינו-אהובינו, שאנחנו מתגעגעים אליהם ואוהבים אותם, או להציל גופה ולהביאה לקבר ישראל. אני אומר לכם כאב שכול אני אשלח אותם! זוהי ערבות. זאת לא ערבות שבטית, זה לא ערבות מפלגתית, זאת ערבות הדדית כל אחד ואחד מהעם הזה".

יהונתן לובר

האב השכול המשיך וסיפר על בנו: "אני מציע לכם לכתוב את השם של הבן שלי יהונתן לובר, תראו את התמונה שלו הוא לא דומה לאף אחד מהחטופים. יש לו פאות ענקיות, זקן, כיפה גדולה, הוא היה תושב יצהר. סביר מאוד שהיו לו חילוקי דעות עם מי מהחטופים. האם הוא חשב בכלל או ענין אותו, ואת החיילים שהיו שם, מה הדעות? האם הוא בעד או נגד? האם הוא כן או לא? אלו אחים שלנו יוצאים להציל אותם לא משנה איך אתה נראה".

"ואני בטוח, ואתם יודעים את זה. שאם זה היה הפוך והבן שלי היה נחטף, כל אחד מהחטופים שהיה יכול לסייע לו, היה מגיע ומסכן את עצמו כשם שיהונתן סיכן את נפשו. וזה הגדולה שלנו כעם, וזה הקול שאתם מהדהדים. "