החטופה שחזרה מהשבי: "מפחדת לספר לבנותי שהרעים הרגו את אבא"

  (צילום מסך ערוץ הכנסת)

שרון אלוני קוניו, ששרדה בשבי החמאס דיברה הבוקר (ג') בדיון חירום בוועדה לקידום האישה בנוכחות משפחות החטופים.

וכך פתחה: "כמשהי שחזרה מהשבי הדיון הבוקר בנוגע למצב הנשים בשבי הוא חשוב מעין כמותו, כאישה שהייתה שם אני יכולה להגיד שהפחד הוא אינסופי בלתי ניתן לתאר במילים. אבל אני אנסה: להיות אישה בשבי זה לחיות בפחד תמידי שעלולים לפגוע בך ואין מי שיציל אותך שאת נתונה לחסדיהם של חמאס.

חוסר האונים זו תחושה שאני לא מאחלת לאף אחד מכם, הזמן שם עוצר מלכת כל דקה היא נצח כל תזוזה של המחבלים גורמת כיווץ בבטן כי מי יודע מה יקרה האם יפגע בי האם הוא שוב יקח לי את אחת הילדות כפי שקרה".

עוד באותו נושא

מיה רגב פרצה בבכי: "כל בחורה עוברת שם הטרדה"

לכתבה המלאה בסרוגים >

"המחבל מחליט אם לבנותי בנות השלוש מותר לחבק אותי"

שרון אלוני קוניו המשיכה בתיאור הקשה: "המחבל הוא המחליט הבלעדי ולי אסור להוציא מילה מהפה אסור לי להתנגד לשום הוראה שלו, הדעה שלי לא נחשבת הרצונות שלי לא רלוונטים רק הוא מחליט מה יקרה איתי בעוד דקה רק הוא מחליט אם אחיה או אמות בעוד דקה רק הוא מחליט כי לאמה ויולי בנות השלוש מותר לחבק אותי כדי להתמודד מעט עם הפחד.

ואין אופק, האופק היחיד הוא לשרוד עוד דקה, עוד שעה, עוד יממה וחוזר חלילה. שהייתי שם בתוך הפחד האינסופי הפחד הגדול ביותר היה ששכחו אותנו, שלא נלחמים עלינו אני רוצה מאד לקוות שהמסר מהוועדה הזו יגיע עד אליהן כי אני בטוחה שזה יתן להן מעט כח בתוך החור השחור והמייאש שבו הן נמצאות.

עברו שלושה חודשים מאז חזרתי מעזה יחד עם בנותי בנות השלוש, אמה ויולי, אבל לא באמת חזרנו הפחד לא נגמר ברגע שעברנו את 'כרם שלום' הפחד חזר איתנו לישראל, השיתוק וחוסר האונים הם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלי.

"אבא בעזה אצל הרעים"

אלוני קוניו פרצה בבכי על בעלה דוד שעדיין מוחזק בשבי ואמרה: "אני משותקת הילדות עדיין משותקות כי הלב שלנו עדיין שם כשאני אומרת הלב שלנו אני תכוונת לבעלי דוד אבא של אמה ויולי הן לא מפסיקות להגיד כל יום "אבא בעזה אצל הרעים. למה לא נותנים לו כבר לחזור?" הפחד הכי גדול שלי שהן ישאלו אותי יום אחד "האם הרעים הרגו את אבא?" מה אני אענה להם על זה?!

כל דפיקה בדלת וכל שיחת טלפון מקפיצים לי את הלב והתחושה שהנה עומדים לבשר לי את הבשורה הרעה שדוד לא יחזור אלי ואל אמה ויולי שלא מפסיקות להתגעגע אליו. גיסתי ארבל עדיין שם, גם גיסי עדיין שם רק בן 26 ולא הספיק כלום בחיים הקצרים שלו. הוא נמצא שם במנהרות החמאס וחושב לעצמו האם ככה אסיים את החיים הקצרים שלי?".