פרס ישראל נועד כדי להעלות על נס תרומה ייחודית ויוצאת דופן לעם ולמדינה. מאז ומתמיד היה מקובל לבחור אנשים מכל שדרות החברה הישראלית כדי לוודא שגם אם כל השנה יש בינינו מחלוקות, ביום העצמאות, נוכל להתאחד ולחגוג ביחד כשלכל זרם יש ייצוג.

השנה במיוחד הייתה חשיבות לשמור על כך. הלא ממילא אין חשק לחגוג, כפי שראינו בחג הפורים. אם השמחה מאתנו והלאה, לפחות נשמור על הדבק המחבר בינינו, שהיום כולם מבינים את חשיבותו. אך הממשלה הזו, שאינה מפספסת אף אפשרות להוכיח לציבור כמה היא לא ראויה להנהיג, הצליחה להפוך גם את פרס ישראל לדבר מפלג, ולא רק בגלל פארסת אייל ולדמן, ששר החינוך יואב קיש עשה הכול כדי למנוע ממנו לקבל את הפרס, רק בגלל שהעז להפגין כנגד הרפורמה המשפטית.

למה לתת לאדם ולא לארגון?

גם הזכייה של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, מעוררת תהיות. אין ספק שמדובר במקצוען שעומד בראש מכון שעושה עבודת קודש, אך מדוע הוא צריך לקבל את הפרס, ולא המכון עצמו. הלא בעבר היה מקובל שארגונים מקבלים את הפרס ולא אדם זה או אחר העומד בראשם.

כך נהגו כש'יד ושם' קיבל את הפרס, כשהתיאטרון הקאמרי זכה בו, וגם כשארגונים כמו 'נעמת' ו'אמונה' קבלו את הפרס. מדוע לא נהגו כך גם הפעם. האם לעובדה שד"ר חן קוגל הוא חבר ליכוד ותיק שהקים ביחד עם אמיר אוחנה את התא הגאה בליכוד, יש קשר לכך?!

גם הזכייה של ד"ר כוכב אלקיים-לוי בפרס ישראל מעוררת מחלוקת. אין ספק שפעילותה להעלאת המודעות לפשעים המיניים החמורים שביצע חמאס בשבעה באוקטובר חשובה ביותר. אך מדוע היא היחידה לעמוד על הבמה ולקבל את הפרס. הלא יש נשים נוספות שפעלו לצידה של אלקיים-לוי, תרמו לא פחות ממנה והיו ראויות לעמוד לצידה על הבמה.

ביניהן פרופ' רות הלפרן קדרי, פרופ' דפנה הקר ופרופ' יפעת ביטון. חשובה לא פחות גם עבודתה של פרופ' דנה פוגץ' שתומכת במסירות במשפחות שבנותיהן נפגעו באותו טבח נורא. לאור זאת אפשר להבין את מי שבלבו עולה החשד כי אלקיים לוי היא היחידה לזכות בפרס הנכסף בגלל היותה אחייניתו של יעקב ברדוגו המקורב לראש הממשלה.

בין הזוכים השנה בפרס ישראל, אין ראויים יותר מ'צוות אלחנן', מנחם קלמנזון ואחיינו איתיאל זוהר, שביחד עם אלחנן קלמנזון יצאו בשבעה באוקטובר מביתם בעתניאל, על דעת עצמם, בלי שאיש קרא להם, ובמשך שעות ארוכות פינו עשרות רבות של אנשים מבארי והצילו את חייהם.

אלחנן קלמנזון נהרג במהלך אחד החילוצים הללו. אך מדוע לא יעמדו איתם על הבמה אנשים נוספים שאף הם יצאו, בלי שנקראו, וגם הם חירפו נפשם והצילו רבים. ביניהם שלושה אלופי צה"ל: נועם תיבון, יאיר גולן ואיתי וירוב. תחשבו איזו תמונה יפה של אחדות יכולה הייתה להיות ביום העצמאות אילו על במה אחת היו עומדים בני משפחת קלמנזון לצידו של יאיר גולן ומקבלים יחד פרס ישראל על ערבות הדדית.

ראש הממשלה מבקש מכולנו להימנע מעיסוק בפוליטיקה, וחוזר שוב ושוב על כך שעלינו לשמור על אחדות כדי שנוכל ביחד לנצח. ובכן, נאה דורש נאה מקיים. במיוחד לקראת יום העצמאות ראוי היה לבחור אנשים מגוונים מהחברה הישראלית, להראות שערבות הדדית יש בכל שדרות החברה הישראלית, ולא להוכיח, שוב, שבממשלה הזו, גם אחרי השבעה באוקטובר, דבר לא השתנה, הכול פוזיציה.

==

פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.