משפחות נרצחי הנובה זועמים: המדינה לא עוזרת לנו. הילה אביר, אחות של לוטן (בן 24) שנרצח במסיבה בנובה עזבה את עבודתה ומתקיימת כרגע על דמי אבטלה, את כל מרצה היא מקדישה למשפחות הנרצחים בנובה שלפי דבריה אינם מקבלים שום מענה מהמדינה.
וכך היא מתארת: "המשפחות מהמסיבה פזורות על כל הארץ, מכל קצוות הקשת הסוציואקונומית, ואין ארגון שמאגד אותם. בניגוד לקיבוצים למשל, שם יש קהילה מאורגנת שיכולה לתת מענה פה היו הרבה צרכים ולא הייתה כתובת"
בתוך החוסר הזה הילה ואחים שכולים נוספים הקימו את 'ילדי האור' עמותה שנותנת מענה למשפחות השכולות. "יש סיפורים מסמרי שיער, משפחות שקורסות בנטל הכלכלי והנפשי".
"התקשרו מזק"א ושאלו: מה לעשות עם הגופה"
הילה מוסיפה: "היינו מצפים שבמדינה מוכת טרור כמו שלנו יהיה פרוטוקול מסודר, אז לא. לא ברור מי אמור לדפוק בדלת, מי מתעסק עם הקבורה, מה עם הירושה. החוק לנפגעי פעולות איבה הוא משנות ה-70 הוא לא רלוונטי, אנשים קיבלו טלפונים מזק"א מה לעשות עם הגופה? המשטרה לא דפקה בדלת ולא הודיעה".
'ילדי האור' פועלת גם להנצחת הנרצחים, להקים יד ושם באשכול ורעים, להקים מפה אינטראקטיבית מה קרה לכל אחד ואיפה הוא נרצח, לחפש עדויות. הילה טוענת: "יש משפחות שלא יודעות כלום, איפה מצאו את הגופה, מה קרה לו. אנחנו יודעים שלוטן היה במיגונית בבארי וזהו".
הילה שואלת: "מי דפק בדלת באסון מירון? זו באמת שאלה. אצלנו אשרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון, הגיעה לבשר וישבה איתנו. מה היה בראשון לציון שם יש 46 משפחות של נרצחים? לא בטוחה שהיה מענה".
הילה מציינת "בית העלמין שלנו הוא של המושב וכך יכולנו לבחור חלקת קבר, אז בחרתי מקום שבבוא העת גם להורים שלי יהיה מקום, לא בכל עיר זה מתאפשר. כשחייל נופל, הצבא מטפל בהכל, פה היה ואקום".
נפגעי פעולות האיבה נופלים בין הכיסאות, איפשהו בין משרד העבודה למשרד הרווחה לביטוח לאומי, "ילדי האור" מנסה לקדם חקיקה כדי שהדברים יהיו תחת הממשלה: "לחטופים מינו מיד פרוייקטור, אנחנו יושבים עם פוליטיקאים הם מקשיבים אבל לא עושים מספיק, ישנן 398 משפחות של נרצחים, זה המון".
"המשפחות הדתיות חיפשו שיח אמוני"
בתוך "ילדי האור" יש תת קבוצות. המשפחות הדתיות התאגדו לקבוצה אחת וכך מספרת יסכה אברג'ל ממרכז שפירא אימו של עודד ז"ל: "הרגשנו שהשיח האמוני חסר, דיברו הרבה על אשמה ועל תחושת אקראיות וסתמיות ואנחנו רצינו לדבר על העניין שהכל מושגח ויש סיבה לכל דבר. כשהייתה את השבת בקפריסין למשפחות הנרצחים, הבאנו את השיח הזה והוא חיזק משפחות"
יסכה מתארת: "מישהי פנתה אלי ואמרה אולי נעשה שבתות נפרדות למשפחות הדתיות אמרתי לה: את רוצה שהמשיח יבוא?!"
רוב המשפחות הדתיות לא ידעו שהילדים במסיבה, הם בחרו לא ליידע את ההורים כדי לא לצער אותם. יסכה מספרת: "לא ידעתי שעודד שם, הוא בא לעזור לזוג שהיה אחראי על התפאורה, הוא נתן יד בכל דבר תמיד"
ומוסיפה סיפור מצמרר "ברגע שהתחילה המתקפה הוא הסתתר מתחת לבמה, הוא קיבל ירייה בראש מהמחבלים ומאי חייט ששכבה לידו התמרחה בדם שלו, עשתה את עצמה מתה וככה היא ניצלה. בזכותה אנחנו יודעים מה קרה, יש הרבה הורים שאין להם מושג ואפילו לא היה להם מה לקבור, זה סבל גדול".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים