לפני שבוע לעיתונאית החרדית אריאלה שטרנבך מרסקי, ולבעלה ד"ר זאב מרסקי, נולדה היום בת ראשונה. שטרנבך – מרסקי בת ה-34, משמשת כתבת לענייני חרדים וכתבת בדסק תחקירים והמגזין ב"חדשות 13".

בפוסט ארוך שכתבה היום (שלישי) שטרנבך, היא מסבירה את השם המיוחד שבחרה לביתה: לשם.

"לשם מרסקי. לפני כשבועיים מצאנו את עצמנו באמצע יום עבודה מאושפזים עד תום ההליכים, הקטנה הפסיקה להתפתח בבטן. שבוע לאחר מכן היא יצאה לאוויר העולם חודש בדיוק לפני הזמן. יש לנו עוד דרך בפגיה אבל ב"ה היא מתפתחת מצוין.כשזאב שירת בטנק בעזה הוא חזר עם הצעה לקרוא לה לשם – אבן יקרה, מאבני החושן.

לאחר שנולדה גילינו שבדיוק בפרשה שנולדה, פרשת פקודי, מוזכר שמה בפירוט בגד החושן שלבש הכהן הגדול "וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה" לשם הגיעה לעולם בשנה מאוד מאתגרת לעם ישראל, בדור של בירורים, של שאלות, של חיפוש משמעות.

הקשר בין השם של ביתה למצב בישראל

כמו תינוק שגדל ובתחילה מתעניין רק לבנות את גופו וכוחו, אוכל, שותה וישן, בהמשך כשמתבגר, כשהגוף כבר חזק הוא חושב; למה אני צריך את הגוף, השכל והיכולות שיש לי? ומתחיל מרד נעורים.

את תהליך שיבת ציון התחלנו במסירות אין סופית לבניה וחיזוק המדינה והארץ, עכשיו אנחנו בשלב השני, השלב שמתחילים לשאול למה צריך את כל זה? למה צריך ארץ ומדינה משלנו? מה נעשה עם הכוחות שלנו? ועם השאלות מתחיל מרד הנעורים. מתחילים הבירורים.

זאת תקופה קשה, כואבת, עצובה. וזאת תקופה שמתברר כמה כוחות יש לנו, כמה גיבורים, אינסוף אחווה והקרבה ללא גבול. כל שם שמתפרסם מתמלאים בהערצה, ענר שפירא, כח קלמנזון, יוסי הרשקוביץ, אסף חממי, יונתן שטיינברג ועוד ועוד ועוד.

כתבה על דלת ביתה דנה כהן אלמנתו של אביעד הי"ד: "לבית הזה אתם מתבקשים להיכנס בראש מורם ובקומה זקופה, אז להתמלא בעז ושמחה… יש פה משפחה של גיבור שבחייו ובמותו הפיץ אור ותקווה".

השאלות יתבררו, העולם יתוקן, רווח והצלה יעמוד ליהודים, ואנחנו נהיה חלק מזה, נבנה, נעסוק במה שמאחד, נבחר בטוב ונמשיך להפיץ אור. לשם שלנו, אוהבים אותך. -לשם שבו ואחלמה-".