הסיפור המצמרר של המג"ד השכול בסעודת פורים בעלי

  (צילום: טובי שריד)

בשכונת גבעת היובל בישוב עלי, ששכלה את עמישר בן דוד ז"ל בעזה, חגגו את פורים יחד.

השנה הצטרף לסעודת פורים מג"ד, חטיבת דניאל במילואים, ניר חג'בי מקיבוץ כיסופים ששכל את בנו יונתן במושב יכיני בשמחת תורה, ניר עצמו נכנס ללחימה למרות שלא הצליח לקבור את בנו. הוא הביא את יונתן לקבורה שנים עשר יום לאחר שנרצח. בסעודת פורים, הוא סיפר על יונתן, ילד קסם שעמד לפני גיוס ליחידת עוקץ. למרות שלא גדל בבית דתי, הוא החליט להיות מדריך בבני עקיבא. היה נער אמיץ של חיבורים מיוחדים ועמוקים לעצמו ולעם ישראל.

"עוד לא קברתי את בני, במה אפשר לברך אותי?"

טובי שריד, צלמת ותושבת שכונת היובל בעלי תיעדה את סיפורו המרגש וכך סיפר ניר:

"יונתן היה ילד מדהים באמת, ילד מיוחד, ילד מאתגר, בכל משפחה יש את הילד הזה שדורש יותר, אבל ילד שמח. הייתה לו אהבה מיוחדת לעזור לילדים לעזור לחלשים בסוכות, כך סיפרו לי בשבעה, עבר משפחה משפחה עם הילדים לבנות סוכות למבוגרים כי זה היה חשוב לו, הוא היה אומר לי כל הזמן "אבא בא נעזור לאנשים".

שבועיים לפני שנרצח הוא כתב לקומונרית שלו, היה לו איזה משבר קטן: "למרות הקושי והכאב הגדול הכל מאת ה'" זאת היתה האמונה שלו.

מי שיכנס לאינסטגרם שלו יראה שכתוב בכותרת: "שבטך ומשענתך המה ינחמוני"

"לברך על הרעה כשם שמברכים על הטוב"

בשבת הראשונה שאני עושה בגדוד אחרי השבעה באוקטובר, אני עושה קידוש וכל החיילים שרים "שלום עליכם" ומקבלים את מלאכי השרת שיברכו אותנו "בשבתכם, ברכוני" ואני עוד לא קברתי את הבן שלי, רק שבוע אחרי ואני חושב: מה אפשר לברך אותי?

ואחרי כמה שניות אחרי זה אני מתאפס ואומר לאלוהים תודה, תודה שאתה מברך אותי כי לשתי הבנות שלי נכנסו מחבלים בכיסופים אליהם הביתה, אולי הייתי היום אב שכול לשלושה, או לשתי בנות חטופות. למדתי להכיר תודה ופה הכי טבעי להגיד את זה לברך על הרעה כשם שמברכים על הטוב".

"