בעוד כשבועיים תציין מנחת הטלוויזיה לירון ויצמן את יום הולדתה ה-40, אך את החגיגה הקדימה לסוף השבוע האחרון וקיימה אותה ברגשות מעורבים בעקבות המלחמה.

"איך חוגגים בתקופה כל כך מורכבת, והאם בכלל?" כותבת ויצמן "למי אכפת שנולדתי בעצם וכמה טיפשי פתאום נראה לחגוג יום הולדת". המנחה משתפת כי היו לה מחשבות רבות לקראת החלפתה הקידומת ועל החגיגות שהוקדמו בעקבות חתונת אחותה הקרבה.

"כל כך הרבה אנשים סביבנו ברע. רע מהסוג הרע מאד. אז מי אני, שאתלבש יפה וארים לחיים על עצם הולדתי, בעוד אנשים מתוכנו נמקים במנהרות החמאס, אחרים תלושים מבתיהם, עסקים מתמוטטים, פצועים משוקמים. משפחות רבות כל כך בשנת אבל. מה יש לחגוג בכלל? מה זה חשוב?"

ויצמן משתפת כי למרות שכל המחשבות שעברו ועדיין עוברות לה בראש, היא החליטה לקיים את החגיגה והזמינה את החברים: "לרגע הייתה שם איזו תחושה של שפיות. חגגנו לרגע את החיים. לרגע, הרגשנו איזה ניצוץ של שפיות או דוגמית של איך החיים נראו פעם ואיך, אולי, אחרי שנתאושש, אם נתאושש, הם ייראו. והאמת? זה היה טוב. כמו אנחת רווחה גדולה כזאת, גם אם לכמה שעות בודדות. כי כנראה, שבכל זאת מגיע לנו גם קצת לנשום".