בצל משבר כוח האדם, צה"ל מונע ממאות נשים דתיות, שקיבלו בעבר פטור, להתגייס למערך המילואים.

מיד עם פרוץ המלחמה נשים דתיות וחרדיות שקיבלו פטור מטעמי דת בצעירותן הרגישו כי ברצונן להתגייס ולתרום למאמץ המלחמתי. מאות נשים, רובן אימהות לילדים, התאגדו לקבוצה ופנו לצה"ל, חלקן דרך מנהלת החרדים, כדי לתרום מה שאפשר. צה"ל אמנם פתח את דלתותיו, אך נתן רשימה מאד מצומצמת של מקצועות, מה שהותיר את הרוב המוחלט בחוץ.

נשים בגילאי 30,40 ואפילו 50, עם מקצוע ביד, חלקן אפילו מנהלות עם שנות ניסיון רבות נתקלו ברשימת המקצועות הנדרשים, בהם תפקידים הזויים: רוקח, מפעיל מלגזה, מפעיל מנוף, חשמלאי, מכונאי, טכנאי רכב, טכנאי מזגנים מהנדסים, חשמלאיים אינסטלטורים וטייחים, מקצועות שלא מתאימים בהכרח לכישורים של הנשים הדתיות.

"אני מחלצת ג'יפים של צה"ל בצפון וסורבתי גיוס"

יסכה דקל מרמת הגולן מספרת "אני עובדת בתחום ההוראה ולא עומדת בדרישות של המקצועות שלהם. אבל בנוסף למקצוע הרשמי שלי, אני מחלצת ג'יפים בהתנדבות מעמותת "ידידים" אני מחלצת את צה"ל בצפון, אני מנהלת חמ"ל גם בהתנדבות ובכל זאת סגרו לי את הדלת. אני מוכנה לכל תפקיד שיידרש רק שיתנו לי הזדמנות כמו שנותנים לכולם, האם הם רוצים לראות כיסויי ראש ופאות בצה"ל ולשלב את כלל האוכלוסיה או שחסר להם כרגע כמה טכנאים?"

דקל מוסיפה: "הייתה אישה דתייה שהצליחה להתגייס כי היא עורכת דין, היא עברה טירונות קצרה ונקראה למילואים אבל שובצה כסמב"צית בגולני, בלי קשר למקצוע שלה, כך שלא הבנתי איך עובדת הסלקציה"

דקל מציינת: "ברור שצה"ל לא יכול להכניס את כולן בבת אחת אבל מצד שני כל בכיר מדבר בצורך לשלב את כלל האוכלוסייה בצה"ל, לכן צריך לפתוח דלתות ושיויון הזדמנויות כמו לציבור הכללי ולא לשלוח רשימה שהיא כל כך מוגבלת ונידונה לכישלון. אני מוכנה לעשות כל תפקיד שיידרש כדי להיות חלק רק שיתנו לי את ההזדמנות".

"צריך לתעל את תוכנות הגיוס"

אפרת ויזנר היא מנהלת טכנולוגיה בחברת פיתוח, היא גדלה בציבור החרדי והיום היא דתייה, גם היא ניסתה להתגייס וסורבה, ויזנר טוענת כי צה"ל מפספס פה כח אדם אדיר שלא הייתה לו הזדמנות להכיר. "יש פה ציבור של נשים עם המון כישורים, ראש גדול, אחריות ונסיון שבאו לעבוד, הן כבר לא בנות 18 וזה רק יתרון".

צריך לעשות ראיון עומק כדי להכיר יותר את הכישורים, או שאלון פסיכוטני וכך יבנה מאגר עם כל היכולות של המועמדות לאחר מכן מערכות מתקדמות יוכלו לעשות חתך אוכלוסייה וברגע הנכון יהיה אפשר לקרוא למועמדת המתאימה".

ויזנר נמנעת מפופוליזם: "אני לא חושבת שכדאי לגייס בשביל הבאז אלא באמת לפי התמחות של כל מועמדת, אנחנו מדינה קטנה שצריכה לסמוך על עצמה בלבד, בשעת חירום, המנגנון המוצע ידע לפנות לאנשים הרלוונטים ולתעל דברים. בעולם של ניהול זה נקרא resiliens, היכולות להיות עמיד, לשרוד, מסוגל להתאים את עצמך תוך כדי תנועה לצרכים ולדרישות, הצבא צריך לאמץ זאת שאף אירוע לא יטלטל אותנו".

ומוסיפה: "אגב זה גם נכון לשירות הלאומי, לבנות מאגר של אנשים שיוכלו להתנדב בבתי חולים או במקומות אזרחיים ולשלוף אותם מהמאגר ולהפעיל אותם".

בנוסף מציינת ויזנר: "אני יודעת שצריך כח אדם ביחידות שונות בצה"ל זה גם יקל על מי שעושה מילואים ארוכים ובלתי נגמרים אז הנה 'הננו'".

בקבוצת הנשים שהן פתחו יש כ-600 נשים דתיות ואף חרדיות שמנסות לעזור אחת לשנייה להתגייס, המוטיבציה גבוהה והן מוכנות לכל תפקיד שיידרש.

דובר צה"ל: המשך גיוס הנשים הדתיות ייבחן עפ"י צרכי צה"ל

מדובר צה"ל נמסר: "צה״ל הינו צבא העם ומתוקף כך פועל על מנת לשלב את מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית.

מאז פרוץ המלחמה התקבלו פניות של מגוון אוכלוסיות בחברה להתגייס למאמץ המלחמתי. בין האוכלוסיות, נשים שקיבלו פטור משירות צבאי.

לאחר קבלת הפניות, אגף כוח האדם גיבש אל מול משימות נדרשות ועל פי צורך בלבד, מסלול והכשרה מותאמת הכוללים טירונות בשירות חובה ולאחר מכן שירות במילואים. הגיוס נעשה על פי קריטריונים מוגדרים מראש, שבניהם גיוס למקצוע התואם את צרכי צה״ל. בין המקצועות: מהנדסות, דוברות ערבית, בוגרות מקצועות ריאליים, ועוד. המשך גיוס נשים למסלול שלב ב׳ ייבחן מעת לעת עפ״י צרכי צה״ל וביקוש".