דו"ח מעקב מיוחד של מבקר המדינה חושף היום (שלישי) את כישלון הממשלה בטיפול בשריפות הפסולת של הפלסטינים ביו"ש, שתואר כ"כשל רב שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה", וכן בזיהום האוויר במפרץ חיפה, שם נאמר כי "המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר"

משרד הגנת הסביבה לא טרח לעדכן את משרד הבריאות

לדברי המבקר, זיהום האוויר מיהודה ושומרון החמיר מאז ה-7 באוקטובר. כמו כן, בין השנים 2022-2017 הוגשו כ-50,000 אלף תלונות שהגיעו למשרד להגנת הסביבה שלא טרח לעדכן את משרד הבריאות בכמות התלונות. בנוסף, חושף המבקר את הנזק הבריאותי והסביבתי שעומד על כ-9 מיליארד שקלים עד לשנת 2030. עוד חושף המבקר שבשנת 2022, כמות הפסולת הפלסטינית שנשרפה עומדת על 180,000 טונות, ורק כ-1% מהפסולת עברה למחזור.

לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנים 2017-2022 חל גידול של כ-75% (מכ-70 לכ-123) במספר אתרי איסוף הפסולת הלא מוסדרים ביו"ש שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית. עוד מציין הדו"ח שבשנת 2022 – 180,000 טונות מהפסולת נשרפו ב-77 אתרי איסוף פסולת לא מוסדרים. לשם השוואה – באותה שנה נשרפו בכל ישראל כ-285,000 טונות פסולת מעורבת.

בנוסף, מציין הדו"ח את היקף הנזק שנגרם מהתופעה: לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות כתוצאה משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת בשנים 2023 עד 2030, יסתכמו בכ-7.4 מיליארד ש"ח בתרחיש עסקים כרגיל; ובכ-10.3 מיליארד ש"ח בתרחיש הפסימי.

"כשל רב שנים של המנהל האזרחי"

מבקר המדינה מצביע גם על האחראים למחדל, ומצא שהמנהל האזרחי נכשל במשך שנים רבות בקידום פרויקטים סביבתיים שיאפשרו טיפול מסודר בתופעת השריפות.

בדו"ח המבקר אף נכתב שעל אף תקציבים ניכרים שגייס המנהל האזרחי במהלך השנים לטיפול בנושא הפסולת הביתית – יותר מ-175 מיליון אירו ממקורות בינלאומיים וכ-126 מיליוני מקרן הניקיון יו"ש לצורך תשתיות שנועדו לתת מענה לפער בטיפול בפסולת פלסטינית ביתית מצויות בתהליכי תכנון או ביצוע ראשוניים, ואף עלולות שלא להסתיים עד המועד שבו התשתיות הקיימות יגיעו לקצה הקיבולת שלהם.

כמו כן, מציין המבקר את פעילותה של יחידת דוד שפועלת במעברי גבול שבין שטח מדינת ישראל ליו"ש ופועלת למנוע העברות בלתי חוקיות של פסולת מישראל ליו"ש. בדו"ח נכתב שבשנים 2019 עד 2022 נרשמה מגמת ירידה במספר הרכבים והמשאיות שתפסה היחידה, כשמשנת 2019 עד שנת 2020 נרשמה ירידה של כ-7% בתפיסת רכבים ומשאיות, ומשנת 2021 עד 2022 נרשמה ירידה של כ-11% נוספים (ממוצע שנתי של 188 תפיסות רכבים בשנים 2014 – 2022).

עוד נאמר כי אומדן המשאיות המבריחות פסולת אלקטרונית מישראל ליו"ש נע בין 2,500 משאיות לכ-10,500 משאיות. כתוצאה, יחידת הפיקוח ויחידת דוד תפסו ו/או החרימו יחדיו מספר זניח של כ-1.2% – 5% לכל היותר מהמשאיות המבריחות פסולת אלקטרונית במעברים וביו"ש.

(צילום: עטיה מוחמד/פלאש 90)

"שימוש מוגבל בסמכויות אכיפה של גורמי הפיקוח"

כמו כן, מעידים הממצאים על שימוש מוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור (יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, יחידת דוד, קמ"ט סביבה, מחוז ש"י של משטרת ישראל), ובסמכויות רשות כבאות והצלה לכיבוי שריפות ביו"ש. המבקר בדק ומצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40 רשומות).

המבקר מצביע גם על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה שלא עשה מספיק כדי לשמור על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. בנוסף נאמר כי המשרד לא עשה שימוש מספיק בסמכויות ובכלים המצויים בידו כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש. בין היתר, בצמצום הברחות הפסולת ליו"ש ובשיתוף המוקד החירום של הגנת הסביבה ביו"ש בדיווחים של הציבור בישראל – וכאמור, לא שיתף את משרד הבריאות בכמות התלונות שהוגשה על ידי הציבור בישראל למרות שהתלונות כללו קשי נשימה, תסמינים פיזיולוגיים ועוד.

הממשלה לא התערבה בנושא

המבקר גם מצביע על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בכך שלא גיבש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול בתופעה. אף על פי שהמבקר המליץ לעשות זאת כבר ב-2017, רק ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות בין-משרדי שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות, וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש. הממשלה קבעה כי הצוות יגיש את המלצותיו אליה עד לסוף ינואר 2024. ולמרות זאת, במשך ארבעה חודשים, עד תחילת המלחמה באוקטובר 2023, פרק זמן שהוא מחצית מהזמן שהועמד להשלמת עבודת הצוות הבין-משרדי, לא חלה התקדמות בעבודתו.

ספק אם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה תסתיים ב-2029

ביולי 2019 פרסם המבקר דו"ח מיוחד שבדק את פעולות הממשלה בנוגע לזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה. הביקורת העלתה שבוצעה התקדמות בקידום האסטרטגיה למפרץ חיפה כמו גם הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית וצמצום מזהמים מכלי שיט. אך עם זאת, חלק מהליקויים בנוגע לזיהום האוויר לא תוקנו. מטרתה של הביקורת הנוכחית הייתה לבדוק את תוכניות הממשלה לטווח ארוך למניעת זיהום האוויר ומהן הפעולות שהממשלה נוקטת בהם בתקופת הביניים.

מפרץ חיפה (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

לדברי המבקר, ספק אם יהיה אפשר לעמוד ביעד שנקבע לשנת 2029 בנוגע לסיום הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה. עוד מצא המבקר שהמשרד להגנת הסביבה בניגוד לחובתו, לא דיווח לממשלה בשנים 2019-2021 כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר ובשל כך לא יכלה הממשלה לעקוב אחר הנתונים. כמו כן, לא פרסם המשרד להגנת הסביבה נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ בשנים 2022-2021. 

בנוסף, מאז הדו"ח הקודם, המשרד להגנת הסביבה קיים 7 מחקרים בנוגע לזיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה. אחד מהמחקרים מצא שיש קשר ישיר בין חשיפה לזיהום התעשייתי לבין מחלות סרטן ספציפיות. בנושא זה מצא המבקר שבשנת 2017 1.4 ילדים מתוך 1000 בחיפה אושפזו בשל אסטמה לעומת 0.58 ילדים בתל אביב או בירושלים. כמו כן, נמצא שתקנות לאסדרה וצמצום של פליטות עשן מכלי שייט טרם אושרו למרות שכבר בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא למיגור התופעה. זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם.

תגובת יניב בלייכר, מנהל עמותת אזרחים למען אוויר נקי:

"כבר שנים שאנחנו חוזרים ומתריעים על היקף תופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ועל גודל המחדל מצד המדינה. כעת, עם פרסום דוח מבקר המדינה, אין עוד ספק: רשויות המדינה כשלו בתפקידן להגן על הסביבה ועל בריאותם של מיליוני תושבים. שרשרת הכשלים שנחשפה בדוח המבקר ארוכה וקשה, החל מעיכוב של שנים בהקמת אתרי הטמנה, דרך אי כיבוי של אתרי פסולת הבוערים באופן יום-יומי, ועד להיעדר כמעט מוחלט של אכיפה, והיא אינה יכולה עוד להימשך. אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה, למנהל האזרחי, לשירותי הכיבוי ולמשטרת ישראל ללמוד את הדוח וליישם את המלצותיו".