בשנת 2006 ביצע נסראללה טעות חמורה כשהחליט לחטוף את אהוד גולדווסר ואלדד רגב, חטיפה שהובילה למלחמת לבנון השנייה. נסראללה הודה בכך שאילו היה יודע שיש אחוז אחד שישראל תצא למלחמה וביירות תיפגע באופן משמעותי כל כך, לא היה מבצע את החטיפה.
כפי שהראה יואב לימור בסרטו "הסודות של חיזבאללה", כשנסראללה נקרא לאיראן לאחר המלחמה, היה ברור שהוא יסיים את תפקידו בעקבות הטעות החמורה שביצע. אך איראן הפתיעה ובחרה לאפשר לנסראללה להישאר בתפקידו. מאז חלפו קרוב לעשרים שנה בהן חיזבאללה התעצם והפך לצבא מאיים עד כדי כך שלמעלה מחמישה חודשים הוא מונע מעשרות אלפי ישראלים לחזור לביתם. ספק אם חיזבאללה היה מצליח להתחזק כל כך תחת ידיו של מנהיג אחר, מנוסה פחות.
לאחר אסון השבעה באוקטובר עמדו בכירי מערכת הביטחון מול הציבור ולקחו אחריות. הייתה בכך מעין התחייבות להתפטר ברגע שמצב המלחמה יאפשר זאת. הסנטימנט הציבורי שלנו אינו מאפשר לנהוג אחרת, אך יתכן שהדבר אינו מחזק את ישראל אלא דווקא מחליש אותה. אומנם אין חולק על כך שמערכת הביטחון כשלה באופן חמור ביותר, אך היא גם הייתה הראשונה להתאושש ולחזור לתפקוד.
ראשי מערכת הביטחון לקחו אחריות
האמנם החלפה של צמרת הפיקוד תחזק את הצבא ותמנע את הטעות הבאה? האמנם נרגיש בטוחים יותר תחת רמטכ"ל אחר?
יתכן שכדאי לשקול לאפשר לבכירי מערכת הביטחון להמשיך לכהן בתפקידם, כל עוד הם מוכיחים יכולת ביצוע ברמה הגבוהה ביותר. את שכר הלימוד שלהם כבר שילמנו, וביוקר, חבל יהיה להחליפם במי שעדיין לא למדו מטעויותיהם.
המטרה אינה לנקום במי שכשלו, אלא לשמור על ביטחון ישראל בצורה הטובה והיעילה ביותר.
מדובר באנשים מסורים וערכיים, והם ודאי יישאו בליבם את כובד האחריות והאשמה עד אחרון ימיהם.
חבל שלא ניתן לומר זאת גם על נתניהו.
אסון הכרמל הוביל לאסון מירון שהוביל ל-7.10
מי שסירב לקחת אחריות על אסון השריפה בכרמל, נאלץ להתמודד כעבור שנים אחדות עם אסון חמור יותר שהתרחש תחת הנהגתו – אסון מירון, שהוא האסון האזרחי החמור ביותר מאז קום המדינה. גם אז סירב נתניהו לקח אחריות ונמנע מהקמת ועדת חקירה ממשלתית, אף שהיה עליו לחץ ציבורי כבד. כשמדובר בחקר כשליו, לנתניהו יש יכולת מרשימה לעמוד בלחצים.
לולא ממשלת בנט לפיד, לא היתה קמה עד היום ועדת החקירה לאסון מירון ולא היינו מבררים מה גרם לארבעים וחמישה בני אדם לקפח את חייהם ולמאה ושניים נוספים להיפצע.
ההתנהלות הרעה שוועדת החקירה לאסון מירון הצביעה עליה, עוברת כחוט השני גם באסון הכרמל ולצערנו גם בשבעה באוקטובר:
דחיינות כפייתית, ניסיונות לסדר את הדברים כך שייראו כלפי חוץ בסדר ללא טיפול אמיתי בדברים, הימנעות מקבלת החלטות, תרבות רעה של ראש קטן וניסיון להתחמק מאחריות.
איך זה שנתניהו לא מקים ועדות חקירה?
בשבעים וחמש שנות קיומה, קמו בישראל עשרים ועדות חקירה ממלכתיות. אף אחת מהן לא הוקמה בימי שלטונו של נתניהו, אף שכיהן כראש ממשלה זמן ארוך יותר מכל אחד מקודמיו, ובתקופתו התרחשו שלושת האסונות החמורים ביותר. מי שאף פעם לא לוקח אחריות לכישלונות, לא יכול ללמוד מטעויות שאינו מכיר בהן.
אין פלא שגם אחרי השבעה באוקטובר נתניהו ממשיך לנהוג באותו דפוס ומסרב לקחת אחריות. במקום זה הוא מנסה להטיל את מלוא האשמה על מי שלא העירו אותו בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר. אבל הציבור לא מטומטם. מי שראה בחמאס נכס וברשות הפלסטינית נטל, מי שהעביר לחמאס מיליארדים לאורך חמש עשרה שנות כהונתו כראש ממשלה, נמנע מחיסול בכירי חמאס ולא טיפל בבעיית המנהרות, הוא האחראי הראשי לאסון החמור ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה, גם אם לעולם לא יודה בכך.
בסטטוס שלי כתוב: לטעות זו ברכה. כפי שראינו בשבעה באוקטובר, טעות עלולה להוביל לקללה נוראה, אבל אם לומדים ממנה, עשויה להיות בה גם ברכה.
נסראללה טעה, תיקן ולצערנו הדבר איפשר לחיזבאללה להתחזק באופן משמעותי. הלוואי שנדע גם אנחנו לאפשר למי שטועים ומודים בכך – לתקן. ואת מי שטועה שוב ושוב ומנסה להתחמק מאחריות, נשלח הביתה, ויפה שעה אחת קודם.
==
פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
