הרב יוסף, במקום לדבר על גיוס תקן את בעיית העגינות

יום האישה, לצד ההוקרה לנשות חיילי המילואים, הוא גם הזמן להזכיר את חובת בעלי ההלכה, הרבנות ובתי הדין הרבניים, להביא את בעיית העגינות לתיקונה, כי זהו צו השעה!

ממקור מוסמך נודע לי כי אין אף מקרה של אישה הנזקקת לחליצה  מהמלחמה אחרונה, וכולי תפילה כי אכן כך זה יישאר, אלא שלמרבה הצער מלחמת "חרבות ברזל" גבתה מחיר גבוה של חיילים פגועי-ראש.

מבלי לדעת מספרים ומצב רפואי, אומר בזהירות כי מצב כזה עלול להביא לפתחם של בתי הדין הרבניים גל נשים עגונות שהבעל שלהן נעדר או נמצא במצב קוגניטיבי שמונע ממנו לתת גט.

למרבה הצער, הפתרון הלכתי של "זיכוי גט" שקבע בזמנו הרב אוריאל לביא  בתיק שייצגתי בבית הדין בצפת, זכה למתקפה חריפה מצד רובו של הממסד הרבני, בהובלת הרב הראשי הספרדי הרב יצחק יוסף. מתקפה אשר בעקבותיה ספק אם יהיה כיום בית דין שיעז לשחזר את הפתרון של "זיכוי גט".

בהסבר פשטני, פסק הדין ל"זיכוי גט" שנסמך על פוסקים אחרונים,  קובע שאם האיש היה מסוגל להתבטא ולהביע את רצונו – הוא בוודאי היה רוצה בטובת אשתו שתינשא שוב ולא תישאר בעגינותה, בפרט כשהוא עצמו אינו מפסיד מכך. על פי הנחה זו, בית הדין יכול להוות שליח של הבעל ולתת גט לאישה. אלא שכאמור הסערה שהתחוללה בעקבות הפסיקה והעובדה שפסק הדין נותר על כנו רק עקב החלטת בג"צ בעתירה שהגשתי כנגד הרב יוסף, היא שחיסלה למעשה את היותו "תקדים".

אלא שגם פתרון מניעתי רחב ל"עגינות" אשר מוצע על ידי הרב יואל בן נון ונשען אף הוא על גדולי הפוסקים שהתירו לאדם הנוטה למות לכתוב גט על תנאי ממש בשעתו האחרונה, גם הוא לא מאומץ על ידי הרבנות ובתי הדין, וזאת למרות המציאות בה אנו שרויים, ממשיך הממסד הרבני להתעלם מהטרגדיה האורבת לפתחן של נשים ומסרב לאמץ פתרון הלכתי גורף העשוי למנוע עגינות.

באוגוסט 2018 התכנסו בביתי במושב נס-הרים 15 זוגות. מפה לבנה נפרשה לאורך שולחן רחב-ידיים, ובראשו ישב הרב יואל בן נון. לאחר נאום קצר על משמעות מינוי השליח, חולקו הטפסים בין הזוגות, ומתוך הסכמה הדדית, מינו הבעלים את הרב יואל בן נון כשליח 'גט משעה אחרונה'. כשבלב כולם תפילה שהשליח לעולם לא ימלא את שליחותו.

הטקס הקטן הזה היה ניסיון למצוא פתרון חדש ומערכתי לבעיית העגינות על רקע בריאותי, נפשי והיעדרות הבעל, בדמות המתווה ההלכתי "גט משעה אחרונה", שבמרכזו גילוי דעתו של האיש, אותה הוא מביע מראש באמצעות כתב מינוי לשליח, למקרה שאם חלילה לא יוכל להביע את רצונו ודעתו מסיבות נפשיות או פיזיות, או בשל העדרות, בית הדין לא יזדקק לברר זאת אלא יקבל את השליח כנאמנו של האיש בשעה בה היה כשיר לתת גט. בדומה למנגנון 'ייפוי כוח מתמשך', המאפשר למיופה כוח למלא את רצון הממנה בעת שהממנה כבר אינו כשיר לקבל החלטות מסיבות שונות. בשל פערי הכוחות באופיו של ברית הנישואין כדת משה וישראל,  מדובר בסוג של  ביטוח חיים הכרחי – לנשים בלבד!

גדולי הפוסקים אשר עליהם הסתמך הרב בן נון, התירו לאדם הנוטה למות לכתוב גט על תנאי ממש בשעתו האחרונה, כאשר המטרה הייתה למנוע מאשתו להתייבם עם אחי הנפטר במקרה שהאח בלתי-ראוי כגון מומר, שוטה, קטן או חולה. התנאי הוא שאם האיש מת, השליח שמינה מראש ייתן לאישה את הגט במקומו ואז היא תיחשב גרושה ולא אלמנה. הדבר היה מקובל בקהילות ספרד וצפון אפריקה, ובכמה מקהילות אשכנז וצרפת לתקופה מסוימת, ובדור שלנו זכה לתמיכת הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל ראש ישיבת הר עציון.

למרות כל זאת ועל אף ההיגיון ההלכתי והמוסרי הברור, והחובה החברתית כלפי נשים, כלפי הלוחמים,  מאז הקמת מדינת ישראל טרם נתקנה התקנה – כי כל חייל היוצא לקרב ימנה שליח לגט מראש.

"כשיש רצון רבני נמצאת הדרך ההלכתית" אמרה פעם אישה חכמה (בלו גרינברג) בימים אלו, בהן ישראל ניצבת מול "פני הסכנה" עוד יותר מתמיד, מוטלת החובה ההלכתית והמוסרית לפעול למען הנשים בישראל למען התורה והעם, שהרי כל המציל נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו הציל עולם מלא.

עו"ד בתיה כהנא דרור – ייצגה את העוגנה מצפת, לשעבר מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" למען נשים עגונות ומסורבות גט.