שנת תשע"ד שמסתיימת עוד מעט הייתה שנה שסיפקה כותרות וחדשות בשביל חמש שנים לפחות. פעמיים התמלאו רחובות ירושלים במאות אלפי אנשים, שלושה נערים חטופים ריגשו אומה שלמה והביאו חילונים גמורים כמו יאיר לפיד, להתפלל לשלומם ושחרורם. הפעולה נגד החמאס הפכה למבצע צבאי רחב היקף שגילה עוצמות חדשות של עם ישראל. בין לבין נפרדנו מענקי תרבות ומאחרוני דור הנפילים שליוו אותנו בעשרות השנים האחרונות. תשע"ד סיכום השנה בסרוגים.
הגיע לשיא. בנט (צילום: פלאש 90)
חלק א': אנשי השנה בפוליטיקה
יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט
כמו בשנה שעברה גם השנה, הדמות הכי חשובה בפוליטיקה הציונית-דתית היא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט.
השנה התחילה לבנט בצורה לא קלה, אחרי ההפסד הצורב בבחירות לרבנות הראשית לישראל. בנט הלך בכל הכח על הבחירות המוניציפליות, זכה בהישגים בפריפריה עם שלושה ראשי ערים סרוגים, אך עם אכזבות בערים הגדולות שם כוחה של הבית היהודי דווקא הצטמק.
באזור חודש חשון, העביר בנט הילוך בכל הנוגע למישור המדיני, עד כמה שהדבר נשמע רחוק, היו אלה ימי המשא ומתן המדיני של לבני עם אבו-מאזן ושחרור האסירים כמחווה. האירוע המכונן הוא כמובן הספין שיצא מלשכת ראש הממשלה, על העברת ישובים לשליטה פלסטינית. בנט כינה את המהלך "אובדן עשתונות ערכי" מהלך שכמעט והביא לפיטוריו מהממשלה. בנט התנצל בחצי פה נתניהו שלא רצה לפרק את הממשלה, עבר לסדר היום והרוחות נרגעו.
בכל הזמן הזה בנט ממשיך להתחזק בסקרים, עד שהגיעה חטיפת שלושת הנערים ואחריהם מבצע צוק איתן. בנט שדרש בקבינט תגובה תקיפה נגד החמאס, הוביל לטענתו את הממשלה לפעולה קרקעית. בכל חודש התחזקה הבית היהודי במנדט אחד נוסף, כשלשיא הגיעה בסקר האחרון של השנה, עם 20 מנדטים.
גם את הקרבות הפנימיים בתוך המפלגה, והקרבות מול תקומה, הצליח בנט להשתיק, על ידי הסכם עם חברי המרכז שנתנו לו את תמונת הנצחון בתוך מרכז הבית היהודי, במהלך שהביא לו שליטה כמעט מוחלטת בתוך המפלגה וגם על ידי חוק המשילות, שהוריד מסדר היום ריצה נפרדת של תקומה בכנסת הבאה. גם הקרע עם החרדים – שהגיע לשיא עם העברת חוק הגיוס באזור פורים-פסח – כבר נרגע ובנט חזר להיות איש לגיטימי גם ברחוב החרדי.
לבנט אין השגים בולטים כשר הכלכלה, לפחות לא כאלה ששר אחר מטעם הליכוד או יש עתיד לא היה יכול להביא. אבל עם 20 מנדטים בסקרים, בנט בהחלט יכול להרגיש מרוצה, ולדבר על "הנהגה" ואפילו "מפלגת שלטון". איש השנה של סרוגים שנה שנייה ברציפות.
שקד. שנה עמוסה (צילום: פלאש 90)
יו"ר סיעת הבית היהודי איילת שקד
זו הייתה שנה עמוסה מאוד עבור יו"ר סיעת הבית היהודי, לאורך כל מושב החורף היא עבדה במרץ על חוק הגיוס. כמי שעמדה בראש הועדה הפרלמנטרית ניהלה שקד את הדיונים במשך שבועות ארוכים. עיקר הקושי היה לדלג מעל המכשולים הבלתי אפשריים שהציבה המציאות בתוך הועדה ומחוצה לה.
זה דרש משקד, שזו שנתה הראשונה בכנסת, להקים מסלול שיתחשב גם בצרכים של המדינה ושל כח האדם של צה"ל אך גם באורח החיים החרדי וברצון של המדינה להכיר בלומדי התורה. מול הח"כים החרדים שעשו הכל כדי לעכב את החוק וחברי הכנסת של התנועה ויש עתיד שדרשו גיוס בכל מחיר, ניווטה שקד את פעילות הועדה. בתווך עמדו הישיבות של הציונות הדתית שמשלבות לימוד בישיבה עם שירות צבאי וספגו אש גם מחברי הקואליציה. אחרי מאות הסתייגויות, קצת התפשרות משני הצדדים החוק עבר ושקד יכולה לרשום לעצמה הישג גדול.
הנושא השני שהפך לבוער בתשע"ד הוא שחרור המחבלים. אחרי שלושה גלי שחרורים כמחוות לאבו מאזן, קידמה שקד חקיקה משמעותית שתמנע חנינה ממחבלים ורוצחים. החקיקה אושרה רק השבוע לקריאה שניה ושלישית.
לכל זה צריך להוסיף את רמת האהדה שהיא זוכה בתוך המפלגה מקהלים דתיים וחילונים, ומציבים אותה במקום השני אחרי בנט. אשת השנה של סרוגים.
לשון מאזניים. פייגלין (צילום: פלאש 90)
ח"כ משה פייגלין
זו הייתה השנה שבה ח"כ משה פייגלין הפך מקיצוני ימני לאיש לגיטימי בפוליטיקה הישראלית. אם יש הישג אחד שפייגלין יכול להתהדר בו הוא שאחרי שנה בתוך הכנסת, הוא לא ויתר על האידיאולוגיה שלו, שהשנה זכתה ליותר ויותר קהלים בתוך הליכוד ומחוצה לו.
פייגלין משמש כסגן יו"ר הכנסת אך אינו מגיש הצעות חוק בגלל הפרותיו את המשמעת הקואליציונית והסיעתית בליכוד. אם פעם פייגלין היה מזוהה עם המאבק למען הר הבית, בשנה האחרונה הוא הרחיב את פעילותו גם למען לגליזציה של הקנאביס בישראל, כחלק משאיפתו למדינה ליברלית. בין לבין נתן פייגלין הצצה גם לתוך חייו הפרטיים, כשחשף את מחלת הפרקינסון בה לקתה אשתו ואת הליך השיקום שעובר בנו שנפצע באורח קשה בתאונת דרכים.
לאורך כל השנה, הקפיד פייגלין לפרסם את דעותיו הלא שגרתיות, הוא קרא לחבריו לקואליציה להצביע נגד תקציב המדינה, כאמצעי לביטול שחרור המחבלים, קרא לכיבוש עזה במבצע 'צוק איתן' במתווה פייגלין שכולל טיהור, כיבוש, גירוש או אזרוח של תושבי עזה. וכל הזמן הוא לא זונח את קריאתו לחזרת השליטה היהודית בהר הבית ונוזף בקציני המשטרה שלא תמיד מספרים את כל האמת בועדות הכנסת.
בתוך הליכוד, פייגלין הוא לשון מאזניים, כמי שפקד וממשיך לפקוד אנשים לליכוד, הוא הופך לכוח משמעותי לקראת הפריימריז הבאים. במאבקים הפנימיים בתוך הליכוד, בין דנון לנתניהו למשל, פייגלין לא לקח צד והיה הח"כ היחיד שהופיע בשני הכנסים, ובאופן מפתיע זכה לברכות חמות וידידותיות דווקא מצד מי שהוא מתכוון לרשת את מקומו – בנימין נתניהו, שלפני חמש שנים עשה כל מאמץ לזרוק אותו מרשימת המפלגה לכנסת. השבוע עבר פייגלין את רף 100,000 האוהדים בדף הפייסבוק שלו והוא נמצא בתנופה. איש השנה של סרוגים.
דמות בולטת ב"בית היהודי". שטבון (צילום: פלאש 90)
ח"כ יוני שטבון
זו הייתה השנה שבה עלה שמו של ח"כ יוני שטבון לכותרות. זה הגיע ביום האחרון של מושב החורף כשבהחלטה דרמטית, הודיע כי בניגוד למשמעת הסיעתית ובניגוד להצהרותיו כי חוק הגיוס הוא טוב וראוי – הודיע כי יצביע נגד כאות מחאה נגד גל החקיקה האנטי דתי שמקדמות סיעת יש עתיד והתנועה החברות בקואליציה. בתוך הבית היהודי הוא זכה לביקורת קטלנית מצד חבריו לסיעה שטענו כי העונש שהוטל עליו – הרחקה מועדת החוץ והבטחון למשך מושב הקיץ ואי הגשת הצעות חוק למספר שבועות היה קל מדי. מחוץ למחנה, הציבור החרדי חיבק אותו בשתי ידיים וראה בו נקודת אור בתוך ה"בית של גויים". למרות הביקורת הפומבית סקרים שנערכו בימים שלאחר מכן הראו כי הציבור הדתי דווקא תומך בשטבון שהלך נגד לפיד "האח לשעבר".
בחצי השנה האחרונה של תשע"ד הגיעה המתיחות בין שטבון לבין היו"ר בנט לכדי עימות של ממש הפעם סביב החוקה החדשה שבנט ביקש להעביר. שטבון (שוב עם יוגב) עמד בראש המורדים נגד החוקה החדשה, ואף ניהל נגדו קמפיין גלוי שהגיעה לשיאה בקרב מיקרופונים בכינוס מרכז הבית היהודי.
בשני המקרים שטבון לא הגיע להישג משמעותי בטווח המיידי, חוק הגיוס עבר באותם אחוזים שעברה החוקה בבית היהודי, אך בטווח הרחוק, שטבון מיצב את עצמו כמי שלא שייך למחנה בנט. לאורך כל השנה ממשיך שטבון לחזק את פורום השכונות שפועל בפריפריה. כמרוקאי, גולנצ'יק ודובר צרפתית הוא יכול להגיע לקהלים שהבית היהודי מבקשים לתפוס – אנשי עיירות הפיתוח. בשלב הזה המניות של שטבון נמצאות בעלייה – הוא יוכל לחבור כנציג הדתי למפלגה של משה כחלון, הוא יכול להצטרף לש"ס או לפיצול שלה ככיפה הסרוגה והוא יכול להמשיך ולהתמודד בפריימריז ולהכנס אפילו לחמישייה הראשונה (ביום טוב). שטבון לקח הימור גדול במהלך השנה ועובדה שמהמקום ה-11 ברשימה הוא אחד מהח"כים המוכרים של הבית היהודי. איש השנה של סרוגים.
ח"כ אלעזר שטרן. שנה של מאבקים (צילום: פלאש 90)
ח"כ אלעזר שטרן
שנת תשע"ד הייתה השנה שבה אלעזר שטרן עלה לכותרות כמעט על בסיס שבועי. אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקה הפוליטיקה הציונית דתית הייתה בלימת מה שכונה על ידי הרבנים "מתקפת החקיקה בנושאי דת ומדינה", כשבחוד החנית נמצאים שני החוקים אותם מקדם שטרן – חוק הגיור וחוק השבת.
נכון לעכשיו עדיין אין לשטרן הישג משמעותי בכנסת. חוק הגיור מוקפא כבר שנה וירד מסדר היום של הכנסת כדי לעלות מחדש כהצעת מחליטים של הממשלה, אלא שגם שם העסק תקוע, והעניין נדחה משבוע לשבוע. הרבנים הראשיים מתנגדים לו בצורה נחרצת, רבנים בציונות הדתית חלוקים לגביו, ומעוררים פולמוסים חוזרים ונשנים. חוק השבת, שמבקש לאפשר לרשויות המקומיות לפתוח מוסדות רשמיים בשבת כמו גם הפעלת התחבורה הציבורית, יהיה כנראה במוקד של השנה הבאה כשתהליך החקיקה שלו יתחיל.
שטרן שעוד מימיו בצבא נודע בהתבטאויותיו הישירות, עלה לכותרות בערך פעם בחודש עם 'יציאה' ושחיטה של פרה קדושה אחרת בציבור הדתי. פעם הוא קרא לרב שמואל אליהו 'שמוליק' ו'סטודנט לגמרא', פעם הוא יצא נגד הרב דוב ליאור בגלל שנמסר לו כי הרב לא מקבל גיוריהם ופעם יצא נגד ישיבות ההסדר שלטענתו אחוז גדול מהם משתמטים משירות מלא ולא לומדים מספיק תורה. מולו התייצבו פעם אחר פעם רבנים, אישי ציבור שתהו האם ישנן סיבות פסיכולוגיות במלחמה של "אלעזר נגד המגזר", לשיא הגיעו הדברים כשנער דתי ירק עליו בבית הכנסת בישובו – הושעיה.
רוב הציבור הסרוג לא מסכים בדרך כלל עם אלעזר שטרן, שמצדו כחבר התנועה משוחרר משיקולי פריימריז ויכול לעשות ככל העולה על רוחו, אבל גם אלה שמתנגדים לו חייבים להודות, כי אם יש מישהו שמשך אש והוביל את סדר היום המגזרי, זה ח"כ אלעזר שטרן. איש השנה של סרוגים.
איש השנה עם צל"ש. השר אורי אורבך (צילום: פלאש 90)
ציון לשבח
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך, הוא אולי השר הפעיל ביותר בממשלת ישראל. אמנם יש לו משרד קטן, חלק יגידו שולי, אבל אורבך ממצה בו את יכולותיו. המהפכה שמתרחשת בישראל בכל הנושא של טיפול ובעיקר היחס לזקנים ולקשישים קשורה במישרין לפועלו של אורבך, שבכל חודש כמעט מביא רעיון חדש לרווחת האוכלוסייה המבוגרת.
בניגוד לאנשי צבא או משטרה או לפוליטיקאים מקצועיים, אורבך הוא בעיקר קופירייטר – רעיונאי. וכשלאדם יצירתי יש משאבים של ממשלה, אז אפשר גם ליישם את הפרויקטים במהירות וביעילות. זה התחיל ברעיונות שוליים, כמו העלאת זקן לתורה בפרשת קדושים בפסוקים של "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" והמשיך לפרויקט הדגל החביב עם השם המקורי – "שלישי בשלייקעס" – יום הנחות ובילוי שבועי לגמלאים, שמחזיר את החיים לאנשים המבוגרים. ציון לשבח מאתר סרוגים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
