אם לומר את האמת, לא שציפיתי מהוועדה הזו ליותר מידי, אך עדיין, המלצות הוועדה הממלכתית לחקר אסון מירון מוכיחות – האשמים באסון האזרחי הגדול ביותר במדינת ישראל, יצאו נקיים מאשמה.

אם נתייחס לסוגיית נתניהו בהמלצות הוועדה, ניתן להבין את המניעים של מקבלי ההחלטות שלא להמליץ על סיום תפקידו או אפילו על עונש קל מזה. חברי הוועדה חיים בתוכנו, הם מודעים היטב לסערה הציבורית והם פעלו בחוכמה בהחלטתם זו.

מצד אחד הם נתנו לו על הראש יפה מאוד, ומצד שני נזהרו שלא לקרוע את החבל מחשש להצתת סערה נוספת.

ההחלטה בדבר אמיר אוחנה מגוחכת. "הוועדה הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים", נכתב בדו"ח. למרות שנתניהו ואפילו אוחנה לא חשבו מראש ללכת על אופציה כזו.

זכורה לי שיחה שדיברתי עם אחד ממשפחות ההרוגים באסון מיד לאחר הקמת הוועדה. הוא סיפר לי שיש שני דברים שיכולים אולי להמעיט אפילו בקצת את הכאב הנורא שנפל עליהם מיום מות קרוב משפחתו. "שיתנו לנו פיצויים בקלות ושהוועדה תדע לסמן מי האשמים ולחייב אותם ללכת הביתה".

אך נראה כי הוועדה הממלכתית כשמה כן היא, חוששת מצעד כזה עד שאפילו את מפכ"ל המשטרה שבתאי, היא לא המליצה לפטר.

על הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – הטילה הוועדה אחריות אישית וסברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. הוועדה המליצה כי שוינגר יסיים מיד את כהונתו בתפקיד מנהל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים וכי הוא לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון.

נקווה שכאן לפחות הממשלה תפעל בהתאם להמלצות וכי הוא יודח מתפקידו לאלתר. בכל אופן, אחד הדברים החשובים ביותר מתוצאות הוועדה, הוא לראות כיצד תראה ההדלקה בעוד כשלושה חודשים והאם הפעם היא תעשה בצורה בטיחותית וחכמה יותר.