אחיין של הרבנים מבני ברק קורא לגיוס חרדים - סרוגים

אחיין של הרבנים מבני ברק קורא לגיוס חרדים

עם ישראל נמצא בסכנה ואיום קיומי הגדול ביותר מאז 48 מרחף על מדינת ישראל. הציבור החרדי בישראל נדרש לקחת חלק בהגנת האומה ככל ציבור אחר המרכיב את עם ישראל

author-image
אחיין של הרבנים מבני ברק קורא לגיוס חרדים

מיד עם היוודע החדשות על הטבח ב-7 באוקטובר בשמחת תורה, כרב הקהילה של בוורלי הילס הידועה בתמיכתה הבלתי מתפשרת בישראל, ניצבתי בחוד החנית של מאמצי התמיכה בישראל, שכלל מרתון של גיוס כספים לציוד צבאי ואזרחי לתמיכה במאמץ המלחמתי.

אחרי שלושה חודשים של מרתון בלתי פוסק, הגיע השיא בקהילה והתארגנו למשלחת תמיכה בישראל. נחתנו לתוך מדינה במלחמה וביקרנו בעוטף המצולק מצלקות המלחמה. בתוך כל ההמולה ונסיעות מהצפון לדרום לקחנו אתנחתא של כמה שעות לאירוע מיוחד במינו, ברחוב אורוגוואי, רחוב שקט ומוצל בשכונת קריית היובל בירושלים.

רחוב אורוגוואי הוא רק אחד מרשת רחובות בשכונת  קריית יובל בירושלים הנקראים על שם מדינות שהצביעו באו"ם בנובמבר 1947 לטובת תוכנית החלוקה של האו"ם – הצבעה קריטית שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל שישה חודשים לאחר מכן.

לא שמנו את פעמינו לרחוב אורוגוואי כדי לציין אירוע היסטורי. להיפך, היינו שם כדי להשתתף בחנוכת הבית של דירה לחיילי גדוד נצח יהודה של צה"ל, הידוע יותר כנחל החרדי. ביום כיפור האחרון, רק כמה שבועות לפני האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר, בית הכנסת שלנו בבוורלי הילס יזם קמפיין לגיוס כספים כדי לממן את עלויות השיפוץ וההחזקה של הדירה הזו, ועכשיו היינו שם כדי להקדישה.

כיבדו את הטקס בנוכחותם מנהיגים ואישי ציבור, אך מעל כולם ריחף צילו הענק של גיבור. בבוקר ה-7 באוקטובר, סמל ראשון בנימין לב שמע על ההתקפה הרצחנית של חמאס בעודו משרת במשימת אבטחה בקו התפר ויחד עם מפקדו ירדו לדרום הגיעו לכפר עזה, שם חברו לכוח לוחם. תחת אש כבדה, בנימין רץ לסייע לחובש לחלץ פצוע למחסה. תוך כדי מעשה הגבורה בנימין נפל חלל.

סמל ראשון בנימין לב היה בן 23 בנופלו. הבית ברחוב אורוגוואי הוקדש לזכרו, בהשתתפות מפקדיו ומשפחתו. זהו אירוע שיחקק בליבי לעד.

סיפורו של בנימין  הוא מעורר השראה לכולנו. בנימין נולד למשפחת חבדי"ת מרובת ילדים בפריז, אחד משמונה ילדים. לאחר כמה שנים של לימודים בישיבות, החליט לפני כשנתיים לשנות מסלול, לעלות לישראל ולהתגייס לצנחנים .

בננו מאיר,  ששירת אף הוא בצנחנים באותה יחידה , הכיר את בנימין היכרות אישית. מאיר סיפר לנו שהוא עזר לבנימין להתגייס  לאותה יחידה בה הוא שירת: ח"ץ – חרדים צנחנים – פלוגה בחטיבת הצנחנים שהיא חלק מארגון הגג נצח יהודה המתאפיין ביעודו המיוחד לשירות חרדים בצבא ומהווה סביבה תומכת לצעירים בעלי אורח חיים חרדי.

בנימין, לצד היותו חייל מצטיין במילוי חובותיו הצבאיות, הקפיד על שמירת מצוות אדוקה ואורח חיים חרדי חסידי בצורה מלאה, נאמן לחלוטין לעמו ולמסורת אבותיו. באירוע ההקדשה, סבו של בנימין, יהודי חסידי בעל הדרת פנים עם זקן לבן, נטל גיטרה ושר את שירו האהוב של בנימין. מילות השיר היו פסוק מתהלים.

הכאב היה כה גדול ואט אט הצטרפנו לשירתו של הסב וקולות השירה שלנו נמסכו במסך של דמעות ובכי. בזוית העין, ברגישות של אבא, שמתי לב כי בני מאיר נמצא בסערת רגשות השירות המאתגר בצנחנים לצידו של בנימין, מגיוס המילואים שמאיר התייצב מיד אחרי שמחת תורה עד הלוויתו של בנימין באוקטובר, וכאן באירוע חנוכת הבית לזכרו הכל התחבר למערבולת של רגשות של כאב, ועבורי כאב לחייל לוחם זה היה רגע שבו הפנמתי את מחיר הכבד מנשוא שאנו משלמים כעם.

אבל האמת צריכה להיאמר – בנימין הי"ד ומאיר הי"ו שונים מהנוף והרקע הטיפוסי של מתגייסי הנחל החרדי. רוב רובם ככולם מגיעים וגדלים בחברה שאינה מעודדת בלשון המעטה את החלטתם להתגייס לצה"ל, וחלקם של המשפחות, למרבה הכאב, אף מנתקות קשר ולא רוצות בקרבת הבנים החיילים. היו גם מקרים קשים שדווחו בעבר בתקשורת על חיילים חרדים במדים שהותקפו פיזית תוך כדי קללות הטחת עלבונות בשכונות החרדיות.

תופעות מעין אלו גרמו לכך שחיילים רבים לא היו רצויים בביתם, משפחתם, ובשכונות בהם גדלו. כתוצאה מכך, עמותת הנחל החרדי הקימה ובנתה עשרות בתים לחיילים אלו. כרב קהילה ומנהיג, לא יכולתי להישאר אדיש לכאבם של החיילים, ומיד גייסתי את הקהילה להשתתף ולבנות בית חם לחיילים החרדים הבודדים,  ואכן בטקס חנוכת הבית, פגשתי אישית את החיילים, עודדתי וחיבקתי את הגיבורים הצעירים, ושמחתי שזכיתי לבנות להם בית, לתמוך בהם, ואף להיות להם למשפחה.

מתוך החוויה האישית של אב לבן המשרת ביחידה לוחמת, ואף בכובעי השני כרב והיסטוריון, הרשו לי לצלול לתוך הויכוח המפלג את החברה הישראלית, השווין בנטל ולחזור במכונת הזמן להחלטה מהכרעת ב-1948 של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, לפטור את תלמידי הישיבות מגיוס. מדיניות זו, המוכרת כפטור "תורתו אומנותו", הייתה אמורה להיות תקפה במקור למספר קטן של תלמידים כדי לאפשר את שיקום עולם הישיבות והתורה שכמעט הוכחד לחלוטין בשואה הנוראה.

באותה עת, הפטור היה רלוונטי לכ-400 תלמידים, אך ככל שהציבור  החרדי הכפיל ושילש את מספרו, מספר בחורי הישיבות הפטורים משירות צבאי תחת הפטור "תורתו אמונתו" גדלו משמעותית. בשנים האחרונות, המספר המעורף של תלמידים בגיל גיוס הפטורים עולה על שישים אלף.

ב-1963, בן גוריון הביע חרטה על הפטור הכללי שהוחלט בממשלתו במכתב ללוי אשכול, אך הוא כבר לא

היה בעמדת השפעה שלטונית שלטון ומספרי הפטורים המשיכו לגדול, והנושא הפך לתפוח אדמה לוהט של מחלוקת שהפיל ממשלות ואף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון שאף הוא כשל בפיתרון הסוגיא.

עד ה-7 באוקטובר, הנושא היה בכותרות מדי פעם אך האשליות שרווחו במנהיגות המדינית הצבאית ואף בציבור היו שאין מלחמה באופק וחמאס מורתע הקהו את עוקצה של המחלוקת וגרמו לצד החרדי להתבצר בעמדותיו שאין צורך בטחוני אמיתי בגיוס חרדים לצה"ל.

הנחל החרדי – שהוקם ב-1999 כדי לענות ליצור גשר בין חלקי החברה הישראלית לגייס חרדים לצה"ל במסגרת מתאימה תוך התמקדות בגיוס של חיילים חרדים שאינם מתאימים ללימודי ישיבה – נקלע לאש צולבת של קרב אידיאולוגי נוקשה, ובעצם נלחם על חייו. האתגר הגדול הוא חוסר התמיכה ואפילו ההתנגדות מצד ההנהגה הרבנית והפוליטית החרדית, ובפרקטיקה, הבחורים החרדים שכן התגייסו זכו ליחס קר ומנוכר מצד ההנהגה והצבור .

אך ההלם, רעידת אדמה, והתנפצות האשליות של ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיה שגובה מחירים כבדים, שינו את לחלוטין את הלך הרוח הציבורי בסוגיית גיוס חרדים. הסנונית הראשונה לבשר על שינוי בעמדות המנהיגות בציבור החרדי בא מהכיוון של מפלגת ש"ס.  שר הפנים, משה ארבל, השר הבכיר מטעם המפלגה, פנה במכתב גלוי ממוען ליוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה. במכתב שפורסם מאוחר יותר על ידי ידיעות אחרונות.

ארבל קרא לגיוס חרדים לצה"ל ועודד בצורה ישירה ומפורשת גיוס לגדוד נצח יהודה ולפלוגות החרדים חץ ותומר שמהווה שירות קרבי ארוך ומשמעותי. הוא ביטא במיוחד את שביעות רצונו מהעלייה המשמעותית בעניין בקרב נוער חרדי להתגייס לשירות לחימה בגיוס הקרוב. ארבל הביע את שמחתו ושביעות רצונו על גיוס של יותר מ-800 חיילים חרדים לצה"ל מאז ה-7 באוקטובר, ובראיון שנתן לתקשורת בעקבות המכתב, ארבל שלל את הטענה כי חרדים זכאים לפטור משירות צבאי בגלל היותם חרדים, אלא דיבר בזכות לשוויון בנטל בכל חלקי החברה הישראלית. חרדים חייבים בשירות צבאי כמו כולם, למעט אלו שאכן עסוקים בלימוד התורה באופן מלא.

הקריאה של ארבל היא ללא ספק שינוי מבורך, אך שינוי זה עדיין לא חילחל לתודעת המנהיגות הרבנית בעולם החרדי. תמיכה זו חייבת להגיע והיא צורך השעה. עם ישראל נמצא בסכנה ואיום קיומי הגדול ביותר מאז 48 מרחף על מדינת ישראל. הציבור החרדי בישראל נדרש לקחת חלק בהגנת האומה ככל ציבור אחר המרכיב את עם ישראל, ואנחנו כולנו באותה סירה  יחד, ואף חלק מעם ישראל לא יכול להרשות לעצמו להימנע מהמשימה שלפנינו.

בשבועות אלו בבתי הכנסיות קוראים אנו את פרשיות התורה העוסקים בבניית המשכן במדבר סיני. פרשות אלו מהדהדות את המסר החשוב כי כל חלקי ושדרות העם נוטלים חלק בבניין המשכן, אנשים, נשים וטף.

המדרש מלמדנו כי נשיאי השבטים החליטו להמתין  עד סוף תהליך בניין המשכן על מנת לתרום את חלקם, מתוך כוונה טובה כדי שיוכלו למלא את החסר,  אך כפי שהוברר לנו , טעות היתה בידם –עם ישראל אימץ את מצוות בניין המשכן בתשוקה ורוח התנדבות ונתינה כה עצומה עד שכשהגיע תורם של הנשיאים לתרום , כבר לא היה צורך בתרומתם , החמצה  שנותרה לנצח ככתם על שמם.

אחי ורעי החרדים – שאני מחשיב את עצמי כבשר מבשרה של חברה זו בה גדלתי וחונכתי על ברכי מסורת מעתיקי השמועה – אני קורא לכם, לימדו מהטעות של הנשיאים שהחמיצו את הרגע ולא הצטרפו לרוח הנתינה שפיעמה בעם ישראל לבניית המשכן, ועמידתם מנגד זכתה לביקורת, כפי שמופיע במדרש לדורות. אנא מכם, התחברו לרוח הנתינה וההתנדבות של גיבורי ישראל, שמאז ההתקפה הנפשעת על מדינת ישראל עזבו את ביתם, עבודתם ומשפחתם, ועושים לילות כימים "בעזרת ישראל מידי צר שבא עליהם" זה הזמן שגדולי התורה והמנהיגות הרבנית יתמכו בגיוס החרדים לצה"ל דרך נצח יהודה.

קריאתו של משה לשבטי ראובן וגד, וחצי שבט המנשה – "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה" – לא נפלה על אוזנים ערלות, והשבטים ענו "אנחנו נחלץ חושים". החרדים – שבאורח חייהם מייצגים את הלפיד הבוער של התורה והמצוות – צריכים להיות הראשונים בתור להגנה על ישראל ועל העם היהודי בשדה הקרב.

התורה מצווה עלינו (ויקרא י"ט, ט"ז) "לא תעמוד על דם רעך". הלכה זו דורשת מכל יהודי הרואה שחבירו בסכנה, להצילו ולעשות הכל כדי להבטיח את שלומו. עם ישראל נמצא היום בסכנה פיזית וקיומית מטרוריסטים המבקשים לרצוח ולהשמיד אותנו.

אנו זקוקים לחיילים החרדים כעת יותר מתמיד, להוביל את המאבק נגד אלו המבקשים את רעתינו כאשר רוח ההתנדבות תדבק בציבור החרדי והוא יתגייס להגנה על ארצנו הקדושה, אין לי ספק כי תנועה זו תנשוב רוח שאינה מצויה במפרשי הגאולה ותחיש את ביאת משיח צדקנו ונראה בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

=======

הרב פיני דונר הוא רב הקהילה של בוורלי הילס 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
שכויעח עצום כבוד...
חיים מאיר ויזניצר | 22-02-2024 11:26
שכויעח עצום כבוד הרב. שכנעת את המשוכנעים, תפרסם את זה באתרים חרדים (פרסום ממון) תודה רבה רבה
2
הוא לא חרדי
מרדכי | 22-02-2024 13:05
רב צעיר מאנגליה שחובב היסטוריה יהודית. הוא היה נחשב אצלנו כדתי לאומי. זה שלפעמים יש לו כובע על הראש לא הופך אותו לחרדי הארד קור. אז לצערי הכתבה הנל היא וישפול ת'ינקינג...
3
שכבוד הרב יקבע...
חנטריש | 22-02-2024 14:35
שכבוד הרב יקבע פה את ביתו ואז אולי תהיה לו הזכות להגיד משהוא למי שגר פה כל השנים. סבא שלי אחרי השואה בא לארץ ולא נסע לעשות כסף באמריקה אז סתום את הפה שלך
אדון חנטריש. את...
חיים מאיר ויזניצר | 23-02-2024 9:13
אדון חנטריש. את הכסף שלו אתה תיקח ? תלמד לשמע את האמת? לפעמים האמת כואבת. אגיט שאבס
4
קולות חרגים של...
מושיק | 22-02-2024 20:03
קולות חרגים של רבנים לא מוכרים , ההנהגה החרדית פשוט מתנכרת ומתעלמת מהמצב ....כל זמן שניתן לתעד והמשיך עם אותו מצב לא יחול שינוי גם אם ישנם אנשים שבשנה האחרונה יתקרבו לחצי שנה במילואים ..... מתקשה לראות יוזמה משמעותית שתגיע מההנהגה החרדית ...
5
אם יוכיחו שהצבא גורם לחרדים לתחזקות זה יעבוד
יהודי | 25-02-2024 16:10
בינתיים צודקים אילו שאומרים שהצבא הוא צבא שמד. יש כאילו שנחלשים מעט ויש שנחלשים הרבה. עוד לא ראינו השפעה חיובית של הצבא. ועד אז אף חרדי נורמלי [וגם רוב החרדדלים] לא ישלח את הבן לצבא