כך הפכה קרן קימת לישראל את היערות לחלק בלתי נפרד מהקהילה

תושבים שגרים בצמוד ליער קהילתי של קק"ל או מגיעים אליו משכונות קרובות, יכולים ליהנות מאיכות חיים של מרחב ירוק, משטח פתוח המלווה לעיתים גם בפריחות יפות, לנשום את הטבע בתפארתו וכן ליהנות ממגוון פעילויות תרבות ופנאי. כיום קיימים 22 יערות קהילתיים ברחבי הארץ אשר הוקמו ע"י קק"ל בשנים האחרונות. פרויקט זה צפוי להתרחב משמעותית בשנים הבאות, כאשר לפי התכנון עתידים לקום עוד כ-50 יערות קהילתיים נוספים. 

יערות קהילתיים – חשיבותם ותרומתם 

יער קהילתי מהווה את המכלול הירוק של היישוב, הכולל את המרחב העירוני ואת סביבתו, כאשר למטרותיו מתווספים היבטים חברתיים ותרבותיים מגוונים, כמו נופש ופנאי, בריאות ורווחה לאוכלוסייה המקומית. מדיניות ניהול יער קהילתי מבוססת על מעורבות פעילה של הקהילה המקומית ובעלי עניין. 

ליער קהילתי חשיבות חברתית עצומה. מדובר בתשתית ליזמות ולפעילות המעניקות ערך מוסף לחיי הקהילה. קק"ל מפתחת תשתית זו בהתאם לצרכים שהגדירו התושבים המקומיים והרשות. באמצעות כך מטפחים ביערות הקהילתיים שבילי הליכה וריצה, מסלולי רכיבה על אופניים, חניונים לפיקניק, מצפורים, אתרי מורשת ואתרי טיול. רשות המעוניינת לקחת חלק בפרויקט ועונה על הקריטריונים השונים שהוגדרו בקק"ל יכולה להגיש בקשה לצורך כך. 

כדי להבין טוב יותר את משמעות הפרויקט של יערות קהילתיים, פנינו לאלי ידיד, מנהל קליטת קהל בקק"ל, שהסביר את הרעיון שמאחורי הפרויקט ותרומתו הרבה לאיכות החיים של תושבים רבים. "החיבור הזה שנוצר הוא לא פחות ממדהים", מתאר אלי ומסביר מהם הגורמים השונים שרלוונטיים להצלחת הפרויקט; "דמיינו משולש שווה צלעות. בצלע אחת – הרשות המקומית שיכולה להעניק לתושביה איכות חיים ופעילויות שונות, בצלע השנייה – נמצאת קק"ל, אשר בזכות הירתמות הרשות והקהילה, יכולה לשמר את היערות, לחבר את הטבע לאנשים ולפתח את המרחב הירוק באזורים מיושבים, ובצלע השלישית נמצאת – הקהילה, שמקבלת איכות חיים, מגוון פעילויות למשפחות ולבתי ספר ואפילו עלית ערך הקרקע".

אחד הדברים הכי משמעותיים בעיני ידיד במסגרת הפרויקט זה החיבור בין קבוצות אנשים בעלי אותו תחום עניין בתוך הקהילה. לדוגמא, אם יודעים על כמה רוכבי אופניים או שחקני שח-מט וכדומה מאותו אזור, מחברים ביניהם על מנת ליצור קבוצה מגובשת בעלת תחום עניין משותף. "כך בעזרת החיבור המופלא של היער, הרשות והקהילה אנחנו מצליחים למעשה ליצור הרמוניה מופלאה ולהוציא את האנשים למרחב הפתוח למפגשים משותפים", מציין ידיד.

כיצד יער מוגדר קהילתי הנתמך ע"י קק"ל והרשות

בכל שנה מתקיימת בקק"ל וועדה לבחינת הנושא, בה מחליטים באילו יערות להתמקד בשנה הקרובה, ואז מתחיל תהליך – בשיתוף מלא של הרשות והתושבים, כשלצורך זה מגייסים גם נאמני יער (מתנדבים פעילים מהאזור) שיסייעו בכך. "קק"ל מעודדת את הרשות להיות שותפה ומעורבת בתכנים ובפעילויות", אמר ידיד.

נטע לסקה מזרחי, רכזת קליטת קהל ביערות השפלה והחוף בקק"ל, תיארה את החיבור המדהים שנוצר באמצעות פרויקט חשוב זה: "היער הקהילתי הוא פלטפורמה של חיבורים ושיתוף פעולה בין שלושה גורמים – רשות מקומית, קק"ל ותושבי היישוב. המנוע העיקרי בשיתוף הפעולה הזה הוא הקהילה, על כל שכבות הגיל שבה, אשר הופכת למעורבת בתכנון ושמירה על היער הקהילתי, תוך כדי שהיא פועלת באחריות, במסירות ודאגה ליער שלה". היער הופך ליער קהילתי למעשה בזכות המעורבות של הקהילה בתכננו ובקיומו; מיער השוכן ליד עיר, הופך היער ליער של הקהילה ועבורה. כל זה מתקיים אודות להסכמת הרשות ולשיתוף הפעולה של קק"ל איתה. קק"ל מנחה את התהליך מקצועית, מקצה משאבים ומלווה אותו.  

לסקה-מזרחי הוסיפה כי "היער הקהילתי הופך מחצר אחורית של הישוב לחלון הראווה שלו ושל הקהילה. בזכות החיבור המדהים והאכפתיות של הרשות והקהילה, הפכנו את היערות למקור גאווה של אותן קהילות, ואנו מאוד גאים לקחת חלק בפרויקט זה".

נאמני היער הקהילתי

נאמני היער הם תושבים מעורבים ופעילים מהקהילה, הן בתהליך ההקמה והן בתכנון וליווי הפעילויות התקיימות ביער הקהילתי. "אנחנו מחפשים את האנשים שרוצים להיות חלק בלתי נפרד מהחיבור והתהליך הזה. הם עוברים הכשרה של קק"ל, שותפים לצוותי היער, חותמים על אמנת היער הקהילתי, קובעים חזון ליער, בונים תכנים שמחברים את הקהילה ליער, כאשר לבסוף הם הפנים שלנו מול הקהילה, המייצגים את העדפות התושבים", אומרת לסקה- מזרחי.

יער קהילתי שוהם כסמל להצלחת הפרויקט

יער שוהם הוא אחד היערות הקהילתיים הראשונים בארץ, אשר הוקם בשנת 2003 במקביל ליער ראש העין. היום יש בו כבר כ-40 נאמני יער מתנדבים, "כשהצעירה שבהם – היא חיילת בשירות סדיר, והמבוגרת בת 77", מספרת לסקה-מזרחי. יער זה מהווה דוגמא מעולה להצלחה בחיבור שבין היער עם הרשות ועם הקהילה. "יש בו מגוון פעילויות לאורך שעות היממה ובכל עונות השנה, כאשר כמעט על כולם אחראים נאמני היער".

לסקה-מזרחי מתארת כי מלבד הפעילויות הקבועות שמתקיימות ביער, כמו כיתות מבתי ספר שבאים ללמוד על היער והטבע, להשתתף במבצעי ניקיון וכדומה, מתקיימים בו גם סיורים במשך היום בעונות הפריחה, סיורים באתר הארכיאולוגי המרהיב שנמצא ביער, סיורי צפרות, סדנאות שונות לילדים ואף סיורים ליליים בהם מסבירים נאמני היער על התנהגות היער ובעלי החיים בשעות החשיכה.

לאחרונה יער קהילתי שוהם אירח מפונים מהדרום בעקבות המלחמה. קק"ל הזמינה את כולם לסדר ט"ו בשבט מיוחד ביער ושירה בציבור. "היה מרגש וחשוב לראותם שמחים ומחויכים למספר שעות מהנות של הפוגה במרחב הפתוח", ציינה לסקה-מזרחי. 

פעילות מרכזית יפה  קשורה לאחד מנאמני יער שוהם, רוני קינדרמן, שחוץ מהיותו נאמן ורפרנט יער, הוא גם צלם שבמשך השנים צילם מאות תמונות מהפעילות שהתקיימה ביער, את חיות הבר ואתרי העתיקות. לפני שנתיים החליטה מועצת שוהם לשפץ את גדר בי"ס "צוקים" הממוקם במקום מרכזי במועצה, רוני הציעה לשלב על הגדר החדשה תמונות יפות שצילם מהפעילות ביער. "כך הצליח רוני להכניס בצורה יפה את הקסם של היער לתוך תחומי היישוב", אמרה לסקה-מזרחי.

רוני קינדרמן, נאמן יער ורפרנט ביער קהילתי שוהם, סיפר מנקודת מבטו על מגוון הפעילויות המתקיימות ביער לטובת התושבים. "אני מתנדב ביער הקהילתי כבר 21 שנה, ואחד הדברים שאני מתרגש ממנו בכל פעם מחדש, הוא לראות תלמידים ותלמידות משוהם, מגיעים ליער גם בזמן החופשות שלהם על מנת לחלק שקיות אשפה למטיילים ולהסביר להם על חשיבות שמירה על ניקיון היער והשלכת האשפה לפחים".  

רוני מספר על אירוע שמדגים את שיתוף הפעולה המבורך בין קק"ל, מועצת שוהם ונאמני היער: ״בשוהם ישנה אוכלוסייה דתית האוהבת לטייל ביער גם בשבת. כדי לאפשר זאת סומן ביער תחום עירוב. פאת תחום העירוב סומנה באמצעות שלט פח גדול שלא השתלב במראה הטבעי של היער. לאחר סיעור מוחות שנעשה בקבוצת נאמני היער הציע אחד המתנדבים לסמן את הפאה באמצעות סלע גדול כפי שמאפשרת ההלכה. הרעיון הוצע ללשכת הרב של שוהם והם אימצו את הרעיון. השלט הוסר ובמקומו הציבה קק״ל את הסלע. כך כל הצדדים יצאו מרוצים״.

מבט לעתיד 

פרויקט היערות הקהילתיים הארצי מייצג את כל סוגי החברות והקהלים בישראל: ערבים, חרדים, דתיים וחילוניים. מגורים בסמוך ליער מתאפשרים במקומות רבים בארץ, אך מגורים בשילוב חיי חברה ותרבות סמוך ליער, ניתן למצוא כיום רק ב- 22 היערות הקהילתיים של קק"ל, שנמצאים בין טבריה שבצפון ועד לאילת בדרום.

בכל שנה קק"ל מכשירה יחד עם הרשות המקומית כ-5 יערות נוספים, כאשר המטרה להרחיב את הפרויקט ככל הניתן. "להערכתי בתוך 5-8 שנים, מרבית יערות קק"ל יהיו יערות קהילתיים, וכל אחד יוכל להנות מהטוב, השפע ואיכות החיים שיש למרחב הירוק להציע", מסכם אלי ידיד. 

למידע נוסף על הפרויקט וכן לרשימת היערות הקהילתיים שקיימים כיום ברחבי הארץ – לחצו כאן >>