הרב אלעזר נאה: שו"ת חרדים והציונות הדתית
מדוע רבנים תומכים בישיבות התיכוניות? למה רוב גדולי התורה החרדים? ולמה בכלל יש הפרדה בדעות בין הציבור החרדי לבין הציבור הציוני דתי?

שאלות
"שלום לכבוד הרב
סליחה על האריכות אך הדברים מאד יסודיים ורוב הציבור מבולבל בהם ואין דעה ברורה בעניין לכן אשמח הרב יקדיש זמן לשאלות . רציתי לשאול דבר קצת מורכב אך יסודי
1.מדוע בציבור החרדי יש כל כך גדולי תורה? אין כוונתי לזלזל בציבור שלנו גם אצלנו יש גדולים אך עם הכמות והאיכות שהוציאו הציבור החרדי ב 50 שנים האחרונים אי אפשר להתווכח מקצתם הרב עובדיה הרב אלישיב הסטייפלר ר' שלמה זלמן אוירבך הרב אליהו הרב שך החזון איש ועוד רשימה ארוכה.
נראה מוזר שכל הפסיקת הלכה ושיעורי הגמרא בישיבות הציוניות בנוי על אותם חידושים וספרים שכתבו הרבנים החרדים אך איננו הולכים בדרכם והנהגתם
ואילו אצלנו מעט מזער [ביחס לציבור החרדי] שואף להיות תלמיד חכם אני לומד בישיבה של הציבור שלנו ורואה איך דווקא החכמים שאוהבים ללמוד ממשיכים לאוניברסיטאות רפואה הייטיק וכואב לי שזה בא בתמיכת רבנים אמנם צריך שיהיו אנשי עסקים דתיים יראי שמים אך תשלחו את מי שלא מתאים לתורה אם כל החכמים והכישרונים ילכו להיות אנשי הייטיק לא יצאו לנו הרבה גדולי תורה
לא קשה לשמוע שני אבות אחד דתי לאומי ואחד חרדי רוב [רוב זה ודאי לא כולם שלא יובן ממני לרעה על כולם ח"ו] הלאומיים יגידו שרוצים בנים מפקדים בגולני הטובים לטייס הייטק וכן שאר מקצועות אקדמיים ואילו רוב החרדים ישאפו לראות מצאצאיהם תלמידי חכמים שיפיצו תורה. אם כן למה בציבור שלנו לא לומדים מהם מהחינוך שיש אצלהם ??? למה אין חינוך לגדול להיות ת"ח כמו שמחדירים אצלהם ???[אפשר לראות זאת אפילו בחינוך הבנות בסמינר ובאולפנא ]
2. חילוקי הדעות בהשקפה הם כל כך מזעריות שלא היה צריך להיבדל לגמרי מהחרדים להחליף לבוש כיפות לעשות לימודים תיכונים הכל שונה מהם להיות אטני להם לא היה עדיף ליצור חרדים לאומיים עם לבוש וכיפות דומות רק הסתייגויות קטנות בדעות היה פחות פילוגים בעם ישראל לא כך ??
3 מדוע רבנים כל כך תומכים באופן לכתחילאי בישיבות תיכוניות בעוד שכל גדולי הדורות כולל ראשי ומתחילי הדרך שלנו הרב אברהם קוק הרב צוקרמן הרב חרל"פ הרב צבי יהודה הרב אליהו [אם צריך יש לי גם מקורות וגם שמעתי מתלמידהם מכלי ראשון ] היו בעד לימודי קודש בלבד ואת לימודי החול להשאיר בחוץ כל הציבור צועק אנו כדעת הרב קוק ובדרכו בעוד שלא קרב זה אל זה מעולם ?? [אפילו בעניין הלבוש ראיתי בספר הנהגות של הרצי"ה שתמך בלבוש החרדי ומאד רצה להכניס זאת לישיבתו אך לא רצה לכפות על הבחורים] אם כן מי הגדולים שעומדים בדרך של ישיבה תיכונית לכתחילה לכל הציבור הלאומי??
[אני מודע שלאט לאט קמים ת"ת וישיבות קטנות של הציבור שלנו למה רק אחרי 50 שנה מודים לדרך שהחזיקו בה החרדים כל השנים ונלחמו על כך??]
תשובות
שלום וכל טוב
לפני הכל, עם אחד אנחנו ועם אחד נהיה, ולא ציבורים ציבורים. ובכל אופן יש מקום לבחון אופי ציבורי כזה או אחר, כדי שנדע למצוא את דרכנו ולדבוק בה.
איני יודע אם צריכים לשכמותי בפענוח שאלות הדור והתקופה. אולי טוב להפנות לת"ח שגם כותבים בזריזות וגם ידם רב להם, לדוגמת מו"ר הרב אבינר.
עוד. חשבתי אולי לא לכתוב, כדי שהכאב העולה מהשאלה יעזור להצמיח תלמידי חכמים כרצון השואל. מלבד זאת אם נתחיל להסביר מדוע במחוזותינו יש מיעוט ת"ח, הדבר יחליש את השאלה הטובה הזו, ויתן לגיטימציה לקיים.
יחד עם זאת חשוב לענות.
בתוך השאלה עולה קנאה באחינו החרדים, וצריכים על זה זהירות רבה, כי יש דברים אצל אחינו החרדים שאינם ראויים להעתקה, ואדרבא יש לשמוח במה שנמצא במחוזותינו.
דוגמאות:
השותפות המלאה במעשה ד' בדור אחרון, והיחלצות המלאה לעזרת ישראל מיד צר, לקיבוץ הגלויות, ולקיחת אחריות על המדינה.
עוד, קבלת בעלי התשובה ואי הפיכתם לאזרחים מעוכבי שידוך וכו'.
קבלת בנים שסטו מעט או הרבה מהדרך, כבנים, אומנם בלי להסכים למעשיהם.
לאלה הדוגמאות יש השלכות רבות, ליחיד ולכלל, וגם באפשרות לגידול תלמידי חכמים ולמניעת פרצות, בתורה בצניעות וכו'. הדברים החיוביים הללו יכולים להיות גורם לדברים שאינם טובים. כאשר עושים חשבון נפש, יש להיזהר שלא לפגוע בדברים הטובים.
ויש עוד דוגמאות
לכן הנראה שיש לחזק ולאמץ דווקא מתוך נקודות החוסן והחוזק הקיימים בציבור הדת"לי.
עלינו לאמר שללא תורה ונאמנות אליה ולדברי חז"ל עד תומם, לא נוכל להעמיד חזון ולבסס את התודעה, את הביטחון ואת קיומה של האומה הכל-כך נצרכים.
כל השאיפות הגדולות המפרנסות את אישי הדור, ופרנסו את הדור הקודם, לא תוכלנה להתממש בלי נאמנות לכל דרכה של תורה, התורה הגואלת היוצאת מבית מדרשם של מרן הרב זצ"ל ובנו רבנו הרצי"ה זצ"ל.
הנאמנות לאומה הישראלית, בפועל ממש, לא רק לכלל ישראל כמושג רוחני ערפילי, דורשת מאתנו חיזוק ואימוץ ערכי התורה שמעולם ועד עולם.
עוד, אנחנו מאמינים באמונה שלמה, שכל מי שנשאב במילואו לישראליות ומוסר נפשו עליה, הוא יהיה פתח התקווה לתשובת הדור כולו.
ועל כל אלה נאמר: ראשיתך מזער ואחריתך ישגה מאד, במהרה בימינו.
אפשר להביא הרבה מקורת לדברים הללו מדברי מרן הרב זצ"ל.
כל האמור אינו בא למעט כהוא זה בגדל החיוב להעריך לכבד ולשמוע מגדולי תורה ופוסקים חשובים, שגדולתם גדולת כל האומה ותורתה ממשה רבנו עד ימינו. וח"ו שבגלל חילוק הנובע מהגדרה ציבורית יהיה כדי למעט משהו מגדולי תורה אלו.
גם אחרי שכתבנו שחובתנו לגדל ולגדול בתורה מתוך נקודות החוסן והאמונה שיש בציבור היקר הדת"ל, מוטל עלינו ללמוד ולדבר גם בשבחים החברתיים-התורניים שישנם אצל אחינו החרדים ומה שלפחות לעת עתה הם עולים עלינו כדברי השואל. הנכונות הנפשית שהתורה תמלא ותחייב את כל החיים (ולא זמנים של תורה וה"נותר" זמנים של "חיים וחברה") . הנאמנות לפסיקת הלכה לגמרי (כמובן שחשוב שתהיה ההלכה שוקלת צדדים שבמציאות עצמה, אבל לאחר מכן הפסיקה תהיה צלולה ומאירה באורה הבהיר של תורה), הליכה אחרי גדולי תורה שיהיו מכוונים ומדריכים לאמיתתה של תורה, ולשמוע להם, (ולא שכל אחד נהיה רשכבה"ג). וכל זאת כמובן בלי להידבק כאמור למעלה בצדדים שליליים.
בתפילה לרוממות שמו יתברך על עמו ונחלתו, בהתמלאות בדבר ד' בכל אברינו וגידינו.
כל טוב,
==
הרב אלעזר נאה הוא רב המושב קשת, מרבני 'דרך אמונה'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו