בתמיהה רבה ובלב כבד, קראתי את מאמרו של שגיא קייזלר שפורסם כאן בשבוע שעבר, שבו הוא טוען שגיא כי בעת הזאת יש לחזק את מפלגת "הבית היהודי" ואת העומד בראשה נפתלי בנט.

כיוון ששגיא מדגיש במאמר את עובדת היותו שייך לזרם החרד"לי, אפתח דווקא בענייני דת ומדינה ובתהיה הזועקת לשמים, כיצד מסוגל ידידנו הנכבד להביע את תמיכתו במפלגה ש"חוק הגיור" שאותו הם מנסים כעת להעביר גרם אפילו לרבנים מהזרם היותר מתון ומרכזי בציונות הדתית לצאת נגדו בחריפות ולחתום על העצומה, בהבינם לאיזה קרע קשה ובלתי ניתן לאיחוי עם הרבנות הראשית, כמו גם עם כל היהדות האורתודוקסית בעולם, הדבר עתיד להוביל.

כיצד מסוגל שגיא לתמוך במפלגה שרבים מנציגיה דוגלים בנישואים אזרחיים; וכיצד הוא מסוגל להודיע שהוא הולך לבחור במפלגה שאחראית ישירות, בעקבות "ברית בנט-לפיד", לקיצוצים משמעותיים ביותר באופן חסר תקדים כמעט בכל מוסדות התורה בארץ, לרדיפה אובססיבית נגד לומדי התורה, לפגיעה חמורה בסטטוס-קוו ובצביון היהודי ולהפיכת היהדות לפולקלור?!

אתה מסכן את הבית שלך

כולנו צפינו לפני חצי שנה במראות הקשים והנוראים של הרס ביתו של שגיא בקידה. וכמה שזה אולי יישמע בוטה, אני בכל זאת בא ואומר את הדברים כמות שהם ללא כחל ושרק ומבלי לנסות לעדן או להישמע "פוליטיקלי קורקט": בדרך שבה בחרת עכשיו ללכת שגיא – אתה פשוט מסכן את ביתך! וכל אותם אלה שתצליח אולי לסחוף אחריך לכיוון של חבירה לבנט – כדאי מאד שגם הם ידעו זאת היטב. עם כל ההערכה שלי אליך (והיא רבה), אתה פשוט מרמה את עצמך ויורה לעצמך בגב… הרי אתה בעצמך בעצם מודה שאינך רואה את בנט כמנהיג בעל חוט שדרה מוצק.

האם אתה באמת ובתמים מאמין שכאשר הוא יתקדם יותר בסולם התפקידים הפוליטי הוא ישתפר? האם אינך מבין שזה רק ילך ויהיה יותר גרוע, שהוא ילך ויתמרכז (שהרי ידוע ש"מטרת העל" של הגדלת מספר המנדטים תמיד מקדשת את כל האמצעים) ושהמעט ערכים שעוד אולי נותרו לו יתמוססו גם הם לחלוטין?! מי שלכל אורך הדרך קובע את מהלכיו הפוליטיים, על כל צעד ושעל, בהתאם למפת הסקרים העכשווית, אין כל ספק שהוא עתיד להפנות עורף להתיישבות כולה ברגע שהוא רק ירגיש שזה משתלם לו מבחינה אישית ושהוא אינו זקוק יותר לך ולחבריך כקהל יעד אלקטורלי.

יש לחצים

ואם תבוא ותאמר שאלה "דיבורים בעלמא", ובכן כולנו כבר שבענו למרבה הצער ממנהיגי ימין עם דפוסי התנהלות הדומים לאלה של בנט: נתניהו, ליברמן ובנט – כולם מאותו הכפר. כל השיטה הזאת של להשתיק ולדכא בכוח כל אופוזיציה פנימית. כל מי שמעז לחלוק – "פוגם באחדות המחנה". כל מי שמביע עמדה לגיטימית קצת שונה, שחשובה לו העמידה על עקרונות ואיננו מוכן ליישר קו בכל מאת האחוזים – "מחבל בכוחו של הימין" ואחת דינו להיות מוקע ומבוזה ברבים כמי ש"חותר תחת היושב ראש". "בשביל שנהפוך לכוח פוליטי חזק ומשמעותי – עליכם לאפשר לי לרכז בידיי את כל הסמכויות הקיימות ולנפות את כל מי שמעז לעמוד בדרכי".

שכל אחד ישאל את עצמו מה יקרה יום לאחר שאותו מושא ההערצה התורן של ההמונים (נתניהו\בנט\ליברמן) יהפוך לכוח פוליטי חזק ומשמעותי? אז זה כבר סיפור אחר לגמרי… מה שרואים מכאן – לא בהכרח רואים גם משם… "האמריקנים לוחצים", "אירופה לוחצת", "הערבים לוחצים", "השמאל לוחץ". ומהיום שבו הפציע לחיינו לפני שנתיים, בנט נתן לנו את כל הסיבות שבעולם להיות סמוכים ובטוחים שהוא ממש לא הולך להיות שונה ממורו ורבו הפוליטי, ושככל שמעמדו הפוליטי יתחזק – כך סולם הערכים שבשמם הוא מדבר כרגע ילך וייעלם.

וגם אם תבוא ותאמר לי שתוכנית האוטונומיה המלאה שאותה הוא מציע לערבים בכל שטחי A ו-B, הכוללת רצף תחבורתי וחופש תנועה מלא ממקום למקום (!)+מתן אזרחות ישראלית מלאה ל-70000 ערבים החיים בשטחי C,אינה מדירה שינה מעיניך ושאינך מבין שזה מהווה מתכון בטוח למדינה פלסטינית לכל דבר תוך פרק זמן קצר ביותר (שמבהיל אותי בכלל לחשוב על אפשרות שאחד כמוך לא מודע לכך), בכל מקרה כל קשר בינך לבין ה"בית הפוליטי" החדש שבחרת לעצמך נראה לי מקרי בהחלט והתוצאות שזה עלול להביא לך ולכולנו הן חמורות והרות אסון.

ממך ומשכמותך באמת שהייתי מצפה להרבה יותר מאשר לרכב על מה שכרגע נראה כ"טרנד מוביל" או לחפש איך "להיות בצד המנצח". והיות ויהיו בוודאי מי שיבואו ויטענו (בצדק) שצריך לתת משקל גם לצד הפרקטי, לכן לא נותר לי אלא להעתיק לכאן מילה במילה את מה שהגבתי לך לפני מספר ימים בדף הפייסבוק שלך: "עם יד על הלב שגיא: נניח שהיו עכשיו לבית היהודי 20 מנדטים במקום 12 – האם אתה מאמין שזה היה מונע את הרס ביתך לפני חצי שנה ?… או שאתה מבין היטב שזה רק היה מעניק עודף הכשר מצד בנט והבית היהודי למעשה ההרס הנורא אצלך ובמאחזים נוספים שנהרסו במהלך הקדנציה הנוכחית, דוגמת מעלה רחבעם, מבלי ששרי הבית היהודי נקפו אצבע בעניין ???".

שוב לבזבז קולות לעוצמה לישראל?

אז יבואו בוודאי כמה מתומכי הבית היהודי וישאלו: "אוקיי תכלס, מה אתה מציע? להצביע שוב למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה?". אז שיסלחו לי, אבל את הטיעון הזול והלא רציני הזה הם יכולים אולי למכור רק לאנשים תמימים, תוך ניצול מכוער ושפל של העובדה שלא כולם בקיאים מספיק בנתונים המספריים ובתמימותם מושפעים לצערי מהדמגוגיה הזולה הזאת. יתכבדו כל אותם תועמלני הבית היהודי ש"חוששים מאובדן קולות" ויסבירו לי בבקשה, האם במידה וכל מצביעי הבית היהודי, או אפילו מחצית מהם, יבחרו בעוצמה לישראל, האם גם אז ישנו חשש שלא נעבור?… לכן אני אומר: להיאבק על קולות הבוחרים – לגיטימי. מאבק על דרך – רצוי ביותר. אבל העלאת טיעוני סרק דמגוגיים – זה באמת מיותר ונבזה. מה גם שהיום כבר מוכח בעליל מה שאני טענתי כבר לפני חצי שנה, שכל היוזמה להעלאת אחוז החסימה כוונה למעשה כנגד מפלגה אחת בלבד. לא נגד הערבים ולא בטיח.

כולנו רואים שבכל הסקרים האחרונים, כל אחת משלוש המפלגות הערביות בנפרד (!) עוברת גם את אחוז החסימה החדש וזוכה ל-4 מנדטים לפחות. לא "משילות" ולא נעליים. אחוז החסימה עלה מסיבה אחת ויחידה: בנט, אורבך, וורצמן וחבריהם פשוט רוצים למנוע בכל דרך שתהיה סיעה מימין להם בכנסת ש"תציק" להם עם האמת. הם רוצים פטרונות מוחלטת על כל מחנה הימין. לכן כל מי שמבין שלשם כך נועד כל המהלך הדורסני – חייב הפעם יותר מתמיד להתייצב בראש מורם ולומר: לא ניתן ידינו ל"הרצחת וגם ירשת" ולא נעניק שום פרס לטרור! בבחירות הקרובות בע"ה – מצביעים רק נץ ואם זאת תהיה הגישה אז גם נעבור ובגדול. אבל בין אם יעברו ובין או לא – בכל מקרה פשוט אין משהו אחר שעבורו אפשר להצביע…

ג'יבריל רג'וב טען לפני כמה שנים, שהגיע הזמן שממשלת ישראל תחליט באיזו דרך היא בוחרת – אבו מאזן או ברוך מרזל? והאמת שהוא צדק ב-100%. לא יעזור כלום! זו הבחירה האמיתית בין שתי הדרכים ואין בלתה, וכל מי שעדיין טוען שישנה כאן איזו "דרך שלישית" (ביבי\ליברמן\בנט\לפיד), ממשיך לרמות גם את עצמו וגם את כל מי שמשתכנע מדבריו.

==

גלעד קליינר הוא פעיל עוצמה לישראל תושב קרית מלאכי.