מי שעוקב אחר הבחירות המקומיות ברשויות החרדיות, מגלה נתון דרמטי. אם בבחירות הקודמות ש"ס צעדה עם 'דגל התורה' ושתיהן נאבקו יחד בהגמוניה החסידית בירושלים, עד כדי שש"סניקים וליטאים פיזזו בקול ניחר 6:3 לאחר הניצחון ההיסטורי במועצת העיר ירושלים, כעת בכל מקום הם נפרדים.

עד כדי כך שגפני נכנס לפאניקה והתלונן שש"ס הכריזה עליו מלחמה ונלחמת בדגל בכל מקום שהיא יכולה בארץ. בכל עיר היא מציגה מועמד משלה, שונה מהמועמד הליטאי.

אפשר לראות בכך אינטרס מקומי, אפשר לראות בכך הכרזת עצמאות של ציבור בני התורה הספרדים שהתפתח בצורה נפלאה בשנים האחרונות, אך ייתכן שמסתתרת כאן מחלוקת רעיונית עמוקה.

מאז מלחמת שמחת תורה, נוצר פער אדיר בין הנבחרים של ש"ס לאלו של דגל. השרים וחברי הכנסת של ש"ס הגיעו להלוויות וניחומים ללא הפסקה, הביעו עמדות ביטחוניות, עודדו ודיברו. היו חלק בלתי נפרד מן המערכה. על חלק משרי ש"ס אפשר היה לחשוב שהם עברו למפלגות ציוניות. דרעי התקבע בעמדת המבוגר האחראי בממשלה.

גם כאשר בימים האחרונים השיח על גיוס חרדים צף ועלה, כצפוי, הליטאים לא שידרו שום שינוי בעמדתם בעקבות החורף הטראומטי שעבר על המדינה, אך אחד מבכירי ש"ס הודה בכנות שכעת קשה לו יותר להסביר למה צעיר חרדי שלא לומד גם כן לא מתגייס.

יש לקוות שבעקבות האירועים האחרונים, ש"ס תתפוס את המקום האמיתי שלה בחברה החרדית.

ש"ס לא צריכה להיות חיקוי של דגל התורה. הליטאים מאמינים בהתבדלות, בלימוד לשם לימוד. זו לא הדרך הספרדית, זו לא הדרך של הרבנים הספרדים בחוץ לארץ. דרכנו היא לימוד שמביא לידי מעשה, שמביא לידי הופעת מלכות ה' בעולם, בחיי המעשה של מדינת ישראל.

הדרך לגיוס חרדים היא לא על ידי הענקת הנחה במשפחתונים ובארנונה רק למי שהתגייס, אלא על ידי הבנה של האתגר המיוחד של הדור שלנו. הדור שלנו צריך להקים מדינה יהודית, חברה שחיה לאור התורה. אי אפשר לשאוף לחברה כזו, בלי שהציבור התורני ייקח חלק בלתי נפרד באחריות לצורכי המדינה.

זו דרך התורה, לשם צריך להגיע. ש"ס צריכה ויכולה להיות חלק בלתי נפרד מן החזון התנכ"י של ממלכת כהנים וגוי קדוש. כוחנו בזהותנו הייחודית, לא בחיקוי של אחרים. ש"ס משתייכת לחברה החרדית רק כדי להתבדל מן החילוניות המשפיעה ומקלקלת, לא כי היא מאמינה בתפיסה הליטאית של הרב ש"ך.

הליטאים צריכים להמשיך לשאת בגאון את דגל התורה, אך החרדים הספרדים מוכרחים כעת להכריז עצמאות. לא רק פוליטית, אלא רעיונית, תורנית. תפקידם הוא להמשיך את המורשת הייחודית של הרב עובדיה – העדפת קיום מצוות על פני כל ערך לאומי אחר ומאידך חתירה מתמדת לפנות החוצה, להרחיב קהלים, להיות חלק מכלל ישראל ואתגרי ההלכה העומדים בפניו.

יש שבטים שונים בעם ישראל ואם כל שבט שומר על זהותו, ניתן יחד לבנות חברה שתקדש שם שמיים ברבים. זהו האתגר הגדול של תנועת ש"ס בימים אלו. כולנו תקווה שהיא תאזור אומץ לעמוד בו.