העיתונאי והמגיש הסרוג עקיבא נוביק, פרסם פוסט בו הוא נפרד מסבתו הרבנית לאה וייס, שהלוויתה נערכה הלילה.
נוביק סיפר: "בלילה קברנו את סבתא שלי, לאה וייס. סבתא נולדה בין שתי מלחמות העולם להורים שברחו מפוגרומים אל העולם החדש באמריקה, אבל רק כתחנה בדרך לארץ ישראל. כעבור 95 שנות חיים נהדרים סבתא נקברה בעמק האלה כישראלית גאה".
"סבתא שלי הייתה אישה יפהפיה, בכל גיל שהגיעה אליו, אבל בעיקר אישה עם תועפות סטייל והדר. הופעה מוקפדת. רק גרביים בבית. מוזיקה קלאסית. ריפוד אסלה. ובעיקר הדר פנימי. כשסיימה תיכון, כבר היו לה כמה וכמה מחזרים. היא צירפה לדייטים את אחותה החולה, כדי שתחווה איתה חיים, וכדי לראות מי באמת אדם טוב. נייט וייס מקנדה היה הג׳נטלמן הזה, ובחודש אלול 1948 הם התחתנו".
"סבתא מעולם לא סלחה לרוזוולט על הפקרת יהודי הסנט לואיס. לא סבלה את אובמה. לא האמינה לקלינטון (שניהם). היא דיברה אנגלית עד יומה האחרון, אבל התרגשה לדמעות כשנכדיה באו לשיר איתה שירי ארץ ישראל. היא עודדה את ילדיה לעלות ארצה, וכשיצאה לפנסיה בשנות התשעים מכרה את הבית בשיקגו והצטרפה אליהם, לבית שקנתה בירושלים כבר אחרי מלחמת ששת הימים. סבתא עמדה בראש שבט של כמעט מאה צאצאים, ולאחרונה זכתה לראות דור חמישי.".
בעת שהוויכוח על שוויון בנטל שוב עלה לכותרת, כתב ויס: "הרבנית לאה וייס היתה אישה חרדית ציונית משכילה. ישבה בגאווה בקדמת האוטובוס, תמכה בגאווה בלומדי תורה, ובכתה מגאווה כשהנינה הבכורה באה אליה עם חצאית צבאית. ״The holy Israeli army״ היא הכריזה, ותלתה על המקרר עוד ועוד תמונות של נינים במדים. סבתא זכתה בעיקר לאהבה נדירה. סבא שלי, שלפני שבועיים ציין 99, הוא הגבר הכי מאוהב שפגשתם. מאז שנפגשו ועד הרגע האחרון החזיקו ידיים, במשך 75 שנות נישואים, ולא הפסיקו לדאוג זה לזו ולהתפעל זה מזו. שנזכה כולנו".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
