חוק הגיוס החדש, והדרישות שהוא מציב בתוכו למשרתי מילואים ולוחמים, מצית מחדש את הדיון סביב חוק הגיוס ושווין בנטל, ואף מביא לחיכוכים בין דתיים לאומיים וחרדים, הייתי ממליץ לכל הצדדים בדיון לזכור שני דברים: זה לא ילך בכוח, ואל תשכחו מי אלה שסוחבים את מירב הנטל.

באופן אישי, אינני רואה תרחיש בו המתכונת הנוכחית בה אוכלסיות מסוימות במגזר החרדי אינן משרתות בצה"ל באופן גורף, וכל השאר צריכים לפצות על כך.

אך אני גם לא רואה תרחיש בו האוכלוסיות האלה מצליחות להשתלב בצה"ל גם אם היה בהן את הרצון, וגם אם זה היה נעשה בכוח.

מעבר לכך, במיוחד לא הייתי ממליץ לקבוצה כזו או אחרת בציבור הישראלי, שכרגע קופצות על השיח הנוכחי על מנת לצעוק מהגגות כמה הם "הכי משרתים" ולדרג ציבורים לפי מספרי הרוגים. מדובר בהתנהגות לא אידיאלית, בלשון המעטה.

יש ציבור אחד בישראל שמשרת בשקט, נהרג בשקט, משלם מיסים בשקט, עובד בשקט. הפריפריה היא איפה שצה"ל מביא ממנו את מירב חייליו, שמאיישים כל תפקיד בכל מקום, בניגוד גמור לאותן אוכלוסיות צעקניות בעלות מסלולי שירות בוטיק שמובילים בין צומת 8200, גלי צה"ל, סיירת מטכ"ל או הקוקפיט של מטוס תקיפה.

אז מדוע הפריפריה לא עולה על בריקדות ומפנה אצבעות מאשימות כלפי כל מיני שירותים מקוצרים ומסלולים תעדופיים? כי בדיוק כמו בנושא החרדים, היא מבינה את מורכבות האירוע.

אירועים מורכבים דורשים יצירתיות, על כן אני חוזר על העמדות הראשוניות שלי: אני לא רואה דרך בה מצב הגיוס הנוכחי נמשך, אך אני גם לא רוצה איך חרדים מגויסים מחר בעשרות אלפיהם וממלאים את השורות החסרות.

צריך לחשוב על מה ריאלי, לא פנטזיות של חברת מופת. לא יהיה ריאלי לגייס כמויות בסדרי גודל משמעותיים של חרדים ולהחדירם לתוך הצבא הסטדנרטי. הם לא יעמדו בזה לאורך זמן, וככל הנראה גם לא צה"ל. קבוצות משמעותיות של חרדים בתוך הצבא יובילו לשינויים שיעוררו סלידה מאוכלוסייות אחרות, ואז נחזור בדיוק לאותה נקודה רק ממקום אחר.

צריך לחשוב מחוץ לקופסה, אפילו מחוץ למדינה. זה אולי לא מרגיש ככה, אבל ברחבי העולם התחבטו עם שאלות דומות ופתרו אותן כבר לפני זמן לא מבוטל. בואו ניקח את שוויץ לדוגמא, גם בשוייץ קיים שירות חובה בצבא, כן כן תופתעו, בשוויץ למשל קיים מודל שירות חובה שכבר מגיע עם תשובה לשאלה, כאשר גבר המגיע לגיל גיוס לא עומד בקריטריונים, בין אם זה כתוצאה מבעיה בריאותית, עבר פלילי או בחירת הצבא, הוא משוחרר מהצבא, אך מקבל על עצמו תוספת מס של 3% שישלם לקופת המדינה עד גיל 30 לפחות.

נכון המספרים בשוויץ אינם המספרים של ישראל, ויש עוד הרבה שלא נפתר בזה, אבל עלינו להיות ריאליים ופרקטיים. זה נחמד לזעוק "השיוויון בנטל" זה פופולרי וקל אבל זה לא עוזר בסוף היום. אני חושב שניתן ללמוד הרבה מהמודל השיווצרי, וניתן לעשות בו התאמות רבות שיתאימו אותו לישראל, מעבר לכך מדובר ביתרון כפול: מצממים את הפער בנטל ומשאירים את האנשים פנויים.

זה נכון צה"ל צריך חיילים ולא מעט מהם, אבל המדינה לא צריכה רק חיילים, היא צריכה עוד דברים. האם לא עדיף לפתח מודל בו עשרות אלפי תלמידי ישיבות וגברים חרדים משתלבים במקצועות הבנייה, מתניעים את הכלכלה, משלמים מיסים גבוהים והכי חשוב פוטרים אותנו מפועלי הרשות שכל יום בו הם בונים מסכן אותנו עוד ועוד, אני מאמין שיש ברעיון כזה הרבה יותר יתרונות מלנסות לדחוס צעירים חרדים אל תוך מערכת שאינה מוכנה או בנויה לקבלם.

לישראל יש הרבה בעיות, ואפשר לפתור אותן רק אם נעבוד נכון, יכול להיות שנצטרך לפתח אתוס שונה, לאו דווקא שוויון בנטל הצבאי אבל כן שוויון בנטל לאחריות עתיד המדינה.