שגיא קייזלר בטור דעה: תנו לגדול בשקט

אפתח בגילוי נאות: לא תמכתי בנפתלי בנט, לא האמנתי בנפתלי בנט, לא הצבעתי לבית היהודי.

ובכל זאת כשאני מסתכל על חברי הכנסת של הבית היהודי אני תוהה עד כמה הם מבינים שהם חייבים לבנט את ישיבתם בכנסת. יש בפוליטיקה כללים שמורכבים מערכים, אמונות, אמינות, תפיסת עולם וגם אלקטורליות. היכולת להביא מצביעים צריכה להיות תכונת בסיס מרכזית אצל מי שרוצה להיות נבחר ציבור. אפשר וצריך היה להתפעם מיכולותיו של זבולון אורלב כח"כ ופרלמנטר אבל הציבור, כולל שטבון ומוטי יוגב, רצו את בנט כי זיהו שם את אותה יכולת כריזמטית לסחוף מצביעים לבית היהודי, כי בלי המצביעים שטבון היה נשאר יו"ר רעננים ומוטי יוגב היה עדיין סגן ראש מועצת מטה בנימין.

בבחירות האחרונות הצליחה המפלגה להביא להישג אדיר. הישג שאיננו נגמר ביום הבחירות אלא כזה שאת תוצאותיו אנו רואים יום אחרי יום. בקבינט המדיני בטחוני, בתפקידי מפתח, בהעברת תקציבים, ביכולת לעשות שינויי עומק אמיתיים. קשה לכולנו לפרגן בד"כ אבל הבית היהודי מקדמים את כולנו, צעד אחר צעד. יש עוד הרבה דרך, אבל התחלנו לנוע. משהו חדש התחיל.

המפלגה ע"פ כל הפרשנים, מה שנראה בשטח וגם הסקרים- מוסיפה לגדול. היא יכולה לקחת תפקידים מרכזיים בהנהגת המדינה. תפקידים שמצריכים משילות ויכולת להעביר החלטות המתעלות לעיתים מצרכים צרים של חברי מפלגה. המעבר ממפלגת נישה למפלגת שלטון הוא מעבר מהמקומות האחוריים באוטובוס (שם אפשר לצעוק, לקלל ולפצח גרעינים…) לכסא הנהג. האחריות עצומה. היכולות עצומות. ההזדמנויות עצומות.

אינני איש בנט מטבעי. אני נמצא במחנה המכונה "חרד"לי". אך דווקא בשל עובדה זו אני חושב שנכון לציונות הדתית כולה שבנט יהיה מנהיגה.

המחנה שאני נמצא בתוכו מונה במקסימום הכח שלו מס' מנדטים. הכח הזה כאשר הוא מתחבר נכון, למפלגה גדולה ומשפיעה, יכול לתת מאורו ומהשפעתו, כפי שנכון וצריך להיות. אך אסור לנו שכח זה יהווה מכשול למפלגה, לדרך, לחזון, לאחדות אמיתית בכל חלקי העם.

אינני חבר המפלגה אך אילו יכולתי הייתי מרים את ידי בעד החוקה. בעד המשילות. בעד האחדות של כלל המחנות למחנה מרכזי, גדול, משמעותי, רחב ואמיתי.

בבחירות הבאות אצביע בע"ה לבית היהודי, בתקווה שהגה השלטון יהיה בידיה. זה לא יקרה אם שיקולים צרים יפריעו לבית של כולנו לגדול.

==

שגיא קייזלר הוא מנכ"ל ועד מתיישבי השומרון.