כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: למי עזוז)

פעם שאלו את הרב צבי יהודה למה הציבור הדתי לאומי לא הולך לקרב רחוקים בארץ וברחבי העולם? ענה להם הרב: מה שקומץ מתיישבים עושים ביהודה ושומרון מנענע את כל העולם. סוכה קטנה אחת מוקמת על הר וכל העולם כמרקחה. מרכז העצבים של העולם הוא בהתיישבות, ולוחות טקטוניים זעים כשמשהו קורה דווקא שם.

כמה שהרב צדק.

הקילומטרים הצרים ביהודה ושומרון גורמים לשועי עולם לא לישון בלילה, ארבעה יהודים בהרי השומרון מאמינים כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ונשיא המעצמה הגדולה בעולם לא יכול לשאת זאת. כמו ברוסיה הקומוניסטית מעקל להם את הכספים ומתאר אותם כמסוכנים לשלום במזרח התיכון.

נראה שבשעה שחטופינו עדיין בעזה, תינוקות קטנטנים במנהרות, נשים צעירות נאנסות, גברים שוהים בתנאים על אנושיים, ביידן ישן מצויין.

וכשכספים של מיליונים עוברים מארגון טרור אכזרי אחד לארגון אחר כדי להשמיד להרוג ולאבד – הבנק ממשיך לתמוך. אבל חשבון הבנק של ינון לוי שגר בדרום הר חברון הוא אויב העם.

נראה שלא משנה מה נעשה, נמות בקרב, נתפנה מרצון מחבל ארץ אהוב, ניתן את הנשמה למדינה, נחמול על ילדים ונשים בעזה- זה לא רלוונטי. אנחנו בוזזים את קופת המדינה, אנחנו מסומנים כחוטפי ערבים, אנחנו מאיימים על המזרח התיכון. עוד יריקה ועוד בעיטה ועוד השחרה לציבור הטהור הזה.

כששמעתי את עלילות הדם האחרונות (שעולות על הראשונות) במקום לבכות התחלתי לצחוק עד כמה ירדו עוד נמוך? אבל מסתבר שלא כולם בטוחים שזו בדיחה. שכן שלנו בצבא אמרו החיילים שמשרתים איתו "שמע זה קורה, ברור שמתנחלים חוטפים אנשים"…

מזל שההיסטוריה היהודית לא טועה ככל שילחץ אדון ביידן אנחנו נתעצם, אז שיחליט אם הוא כורש או נבוכדנצר? בונה או מחריב? כי עם ישראל חי זו לא סיסמא, זו תכנית עבודה.