הצו נגד ארבעת המתיישבים עליו חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הופך מרגע לרגע למפחיד יותר ויותר. ולמעשה חושף את הקלות הבלתי נסבלת בה אפשר להוריד ראש לבן אדם, בלי משפט ובלי שום צורך בהוכחות.

עזבו את העובדה שמדובר בעבירות קלות של חיכוך בין יהודים לפלסטינים. אין בעבירות האלה רצח או המתה, ובקושי פגיעה פיזית. אבל מעבר לכך, ינון לוי – בעל חווה בדרום הר חברון, אחד מארבעת המתיישבים נגדם הוציא ביידן צו נשיאותי המטיל עליהם סנקציות, מעולם לא נעצר בפרשיות עליהן הוצא נגדו הצו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עלילת דם. סוכות עם ינון לוי

מכיוון שלא נעצר, הוא גם לא נחקר, ולרשויות החוק בישראל אין למעשה כלום נגדו. (לארבעת האחרים נפתחו תיקים במשטרה ואחד מהם אפילו ישב במעצר מינהלי).

באיזה משטר דמוקרטי, או משטר בעל מנהל תקין, מוציאים צו נשיאותי עם השלכות משליכות לכת כאלה בלי לוודא קודם את העובדות. בלי לערוך שימוע, בלי לתת שהות לתת גרסה חלופית לגרסה הנטענת. ביידן כמו קיסרי רומא, ודיקטטורים שונים במהלך ההיסטוריה, הניף את האצבע והגיליוטינה הורדה.

לוי, כאמור בעל חווה, מפעיל עסק שדורש תזרים מזומנים, בלי חשבון בנק, הוא לא יוכל להתקיים ולמעשה נגזרה עליו כליה כלכלית. וכל זה מעכשיו לעכשיו, בלי שום רקע מקדים, למעט כמה אנרכיסטים שחיברו דו"ח חמור.

רק לשם השוואה, מחבל רוצח שהרג ישראלים, וביתו מיועד להריסה מקבל מספר שבועות של התראה לפני ביצוע גזר הדין וגם אז יש לו אפשרות לערער לבית המשפט העליון. למתנחל ישראלי שאין נגדו כלום – נסגר חשבון הבנק מעכשיו לעכשיו בלי שום צורך בהוכחה כלשהי ובלי שום כתובת כדי לבטל את ההחלטה הדרקונית.