פרשנים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים תקפו את הממשלה במשך שבועות על כך שהיא לא דנה בתכניות "היום שאחרי" – כלומר בתכניות המדיניות שלהם, אשר – כאילו לא למדו דבר מה7.10 – זהות לחלוטין לתכניות המדממות שהביאו עלינו את השואה הזו. אותם פרשנים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים בדיוק, הזדעזעו קשות השבוע כשהימין הציג בכנס הענק בבנייני האומה את תכנית "היום שאחרי" שלו – רק התיישבות מביאה ביטחון, כנס שהייתה לי הזכות, יחד עם תנועת "נחלה", להיות בין מארגניו.

נראה שיש בינינו פוליטיקאים ופרשנים, אשר משוכנעים, שכנוע פנימי מוחלט, כי עמדות הימין הן מפלגות ולא ראויות להישמע בזמן מלחמה, בעוד העמדות האישיות שלהם נדרשות ממש ולא מפלגות לעולם. הרי הן העמדות שלהם. הן תמיד דיון קיומי ומאחד, גם אם הן כוללות חזרה שנויה במחלוקת של הרשות הפלסטינית הטרוריסטית לחבל עזה, והקמת מדינת טרור ביו"ש. על הדרך הם מחדשים את ההפגנות בקפלן.האמירה הציבורית שלהם ברורה:אנחנו ליברלים!לכן העמדות העמדות חייבות להישמע – אבל רק העמדות שלנו!

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2024-02-02 at 09.24.35

מטיפי המוסר נגד כנס ההתיישבות בחבל עזה וצפון השומרון הם אותם גורמים שתפיסתם חסרת האחריות הובילה לטבח. אלו שתמכו וביצעו את הנסיגה והגירוש, אלו שכיווצו את צה"ל ואפילו לא הותירו די תחמושת לצבא הקטן שנשאר, אלו שכתבו כי לא עשו את ההתנתקות לנושא הביטחוני, אלא כדי "ללמד את הציבור הדתי לאומי פרק בדמוקרטיה" כמו יאיר לפיד, ואלו שחיפו במוצהר על השחיתויות של אריאל שרון כדי שייסוג מגוש קטיף. כעת הם יוצאים נגד כנס שנועד לתקן את השגיאות הקטלניות שלהם עצמם, ומתלוננים על ריקודי דבקות בעת תפילת האלפים לחזרת החטופים מעזה שהתקיימה בכנס, שעה שארץ נהדרת, זהו זהו וכוכב נולד שבו לשידורים מלאים, כמו גם התיאטראות כולם. בנבזות, הם ניסו להסתיר מהציבור את ההקשר שבו קמו אלפי הנוכחים לריקוד "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן" בסיום התפילה להשבת החטופים ושלום חיילי צה"ל שנשא אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית-ארבע-חברון, שבנו אליקים נחטף לעזה.

חשוב לי לומר להם: אנחנו ציבור אחר מהציבור המפוחד והמורתע ב2005, צדקנו בכל מה שהזהרנו ויותר מכך, ולא נהיה שק החבטות שלכם יותר. לא תסתמו לנו יותר את הפה, 2005 לא תחזור. הכנס נועד לקדם התיישבות לטובת ביטחון ישראל. בזמן שאנחנו חשופים לתוצאות האיומות של הניסיון לצאת מעזה ו'להתנתק', הביקורת וניסיון סתימת הפיות מופנות דווקא למי שמבקשים לתקן. מסירת השטח לרשות הפלסטינית ב-2005, כשישראל רק התחילה להתאושש מרצחנותם של אלה באינתיפאדה השנייה, הייתה אשליה בלתי נתפסת עם תוצאות ידועות מראש. כעת, התחזיות הוורודות של חסידי הנסיגה והגירוש התמוטטו כולן בצורה שגם הפסימיים ביותר בינינו לא שיערו אז. משאלת הלב הידרדרה עוד יותר כשחמאס השתלט כמעט מיד על הרצועה, ובנה בה מערכת טרוריסטית מהמסוכנות בעולם.

"עזה תהפוך ללבנון וצפון השומרון יהפוך לעזה", קבע אז ראש השב"כ, אבי דיכטר, וזה בדיוק מה שקרה. עזיבת עזה הפכה אותה למפלצת נאצית, וצפון השומרון הפך למוקד טרור מרכזי ביו"ש. כשאין יישובים, אין צבא ויש טרור. הנוסחה הציונית הישנה והטובה היא שילוב של ההתיישבות וביטחון. צבא ללא התיישבות הוא חיל מצב סגור במחנות מעטים, שכל תנועה שלו מצריכה "פתיחת ציר". שהות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון התמוטטה כי צבא בשטח עוין אינו מסוגל להתקיים ללא צלע אזרחית.

באיוולתנו הקמנו בשנות ה-90 את הרשות הפלסטינית, והתוצאה התפוצצה לנו בפרצוף בשנת 2000, עם 1,500 נרצחי אינתיפאדה. ביו"ש חיזקנו אחיזה צבאית במבצע "חומת מגן" לצד חיזוק מאסיבי של ההתיישבות, ומאז נרגע רוב הגיהינום שצמח שם. בעזה, לעומת זאת, עשינו את ההפך – עקרנו את היישובים והוצאנו את צה"ל. ב-7 באוקטובר ביו"ש היה שקט ביטחוני יחסי, משום שהשטח היה בשליטה. למרות ההברחות שהביאו לפיגועים רבים, נשק איראני לא זרם לשם בהיקף כמו לעזה, ולא הוקמה בו תעשייה צבאית. זו הסיבה היחידה לכך שלא נורו משם רקטות עד כה, ולא הגיעו ליישובים משני צדי הקו הירוק מחבלים חמושים. זאת, למרות שמערכות החינוך הרעילות, האנטישמיות והמתועבות של הערבים ביו"ש זהות לאלה שבעזה, ולמרות תמלוגי הטרור שמקבלים שם משפחות הטרור מהרשות הפלסטינית.

כל אלה מבהירים היטב כי התיישבות היא הדרך היחידה להשיב את הביטחון למערב הנגב. ללא עורף אזרחי הצבא לא יחזיק שם מעמד. ואם צה"ל לא יהיה שם, גם ההתיישבות לא תקום שם מחדש. עתיד הנגב המערבי תלוי בהתיישבות יהודית בתוך רצועת עזה. במקום שבו התבצע גירוש אזרחי מלא כמו בגוש קטיף, במקום "סינגפור" כחזונו של שמעןן פרס לתוצאה שתקרה ברצועת עזה אחרי ה'התנתקות' קיבלנו את גרמניה הנאצית.

המקום שבו התקיים גירוש חלקי כמו בצפון השומרון, הישובים לא קיימים אבל צה"ל נשאר באזור, מוציא מתוכו את רוב גלי הטרור בשנים האחרונות. במקום שבו ההתיישבות פורחת, שאר השטח ביו"ש, על אף המתיחות בגלל הימצאותה של הרש"פ, האזור הוא בבירור חגורת המגן של מרכז מדינת ישראל. הכנס השבוע הוא קריאת כיוון והצהרה לחזור לציונות של בניה והתיישבות שמתוכה יגיע גם ביטחון בר קיימא.

=======

יוסי דגן הוא ראש המועצה האזורית שומרון ומגורש משא-נור