לטובת כולם, הגיע הזמן שהחרדים יתנתקו מהמדינה

ועכשיו שיהיה ברור: החרדים לא יכולים להתגייס לצבא, וזה בנפשם כפשוטו. הם גם לא יתגייסו לשום שרות אזרחי, אפילו לא דקה בשבוע. גם אלה שלא לומדים, לא יתגייסו, בניגוד למה שמשתמע משרי ש"ס, שאין להם בכלל מסורת חרדית. רק שוליים מועטים ביותר יתגייסו, בניגוד לעמדת החברה והקהילה שלהם. חלקם חוזרים בשאלה, ברמה כזו או אחרת.

לא זה המקום להיכנס לסיבות לאי גיוס. מה שחשוב לעניין, שלא יהיה שום שוויון בנטל לשנים הרבות הקרובות. מנקודת מבט חילונית, זו הפליה נוראה בין דם לדם. מנקודת מבט חרדית, לימוד התורה, שימור הקהילה החרדית הוא הנטל האמיתי והוא פיקוח הנפש של האומה היהודית.

המצב הזה, יביא לשנאה נוראה בעם. אם נוסיף לכך את הכוח הפוליטי המתחזק של החרדים, והחשש מפני כפייה דתית, אי המוכנות של החרדים לקחת חלק בנטל קיום המדינה, הדורש לימודי ליבה, נעמוד כמעט בפני מלחמת אחים.

יש רק פתרון אחד למצב הזה, אותו הייתי מציע למגזר החרדי: להתנתק מהמדינה. המשמעות היא או ויתור על האזרחות של המדינה, דבר שאין בו כל קושי אידאולוגי לציבור החרדי, או לפחות שלילת הזכות לבחור ולהיבחר, והפרדת דת ומדינה.

החשש היחיד של החברה החרדית במציאות כזו, היא שלילת תקציבים. הפתרון הוא לתת לחרדים תקציב הוגן, גם במציאות שהם אינם אזרחים מלאים, אך כמובן משלמי מיסים.

התנתקות מהמדינה והפרדת דת ומדינה, יביאו להורדה גדולה מאוד של המתח והשנאה בין חלקי העם. כי מי שלא אזרח, או אזרח חלקי, מובן שהוא לא משרת בצבא, וגם לא מקבל זכויות אזרחיות. הפרדת דת ומדינה, תסיר בבת אחת את נושא הכפייה הדתית, ואיש לנפשו יחיה.

התנתקות זו, תיטיב גם עם הציבור החרדי. יש בכך טוהר למוסר החרדי, שבהיותו חלק מהמדינה, נאלץ להתפשר על ערכיו, להתחכך עם החילוניות והתרבות המערבית הגואה, דבר שמשחית גם אותו במובן מסוים. מלבד זאת, אין למי שלא משרת בצבא, הזכות המוסרית להצביע בממשלה או בכנסת ולהוציא בנים של אחרים לקרב.

אם משהו טוב יכול בכלל לצאת ממלחמת עזה, זו לא רק ההתנתקות מהקונספציה, אלא גם התנתקות החרדים מהמדינה.