דוד (דוכי) כהן, חברו של רועי יוסף-מרדכי הי"ד שנפל אתמול ברצועת עזה, מספר על החבר איתו למד בישיבה לצעירים (ישל"צ), ועל תכונות הנפש שהתגלו בו עוד בכיתה י' בפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב.
"בתוך השנים בישל"צ התבגרת והשתנית, כמו כולנו. תקופה שגם ככה מתאפיינת באי שקט ובדיקת גבולות אצל כל נער, הועצמה אצלנו עד מאוד עם פיגוע בתוך הישיבה שגבה את חייהם של שלושה חברים מהמחזור שלנו", מתאר כהן.
הצטער שלא הצליח להציל חיים
"בזמן הפיגוע היית בפנימייה המרוחקת מהספרייה כ־50 מטרים. היית בחור בן 16, חזק ובכושר טוב אבל כמובן בלי נשק, ורצת אל השומר שבפתח הישיבה כדי לקרוא לו להילחם במחבל. הוא סירב לעזוב את העמדה שלו בשער (כנראה בצדק מבחינת נהלים), ואתה חצי ביקשת חצי דרשת ממנו לפחות לתת לך את האקדח כדי שתוכל להיכנס לקרב בעצמך. הוא לא נתן לך את האקדח ואתה סחבת את זה עוד זמן על זה שלא הצלחת להציל שם חיים".
הפעם היה לך נשק ביד
התגייסת כאחד הראשונים מהמחזור, כשרובנו עוד היינו בישיבות. שנות האימונים הרבות והגוף המסיבי שפיתחת השתלמו והתגייסת לשייטת כמו שרצית. לאחר מכן עברת לנח"ל ושם המשכת והמשכת עד היום. בחודשים הקרובים היית אמור לקבל את הפיקוד על גדוד 50, והצחיק אותנו מאוד שהגדוד הזה יקבל מג"ד ישל"צניק (גם אם לא דתי היום). אבל במלחמה הזאת בכלל לא היית אמור להיות בפנים. היה לך תפקיד בבא"ח נח"ל והיו לך כל הסיבות להישאר בעורף. אבל מסתבר שהחלטת שאתה עושה גם וגם, מפקד על המגמה שלך בבא"ח במהלך השבוע, ובסופי השבוע יורד להילחם עם גדוד 931 בצפון הרצועה.
הפעם היה לך נשק ביד, ובשונה מאותו ערב ארור לפני כמעט 16 שנה – יכולת להילחם איתו ולצאת כקצין בצבא ישראל למלחמה – ועשית את זה גם כשבבית מחכות לך אישה ותינוקת קטנה.
