זו הסיבה שבג"צ מתעקש לפורר אותנו

בעיצומה של מלחמת קיום הוא, לראשונה בהיסטוריה, מבטל חקיקת יסוד, על חודו של קול. אם הכנסת הייתה מעבירה כך חוק דרמטי שכזה, היינו 'זוכים' לבליץ ראיונות חג מצמררים מפי נשיא הסנהדרין, אהרון ברק.

למה זה קורה לנו? למה אנחנו לא מצליחים להתאחד, לא מצליחים להפסיק לריב? לדעתי, אין מנוס מן המסקנה שדיבורי האחדות הבלתי נגמרים הם אשליה, אשליה שמונעת מאתנו להבחין בשורש של הבעיה. דיבורי אחדות ללא הבנת לב הפילוג, הם קוסמטיקה בלבד. זה לא יחזיק מעמד, ולו רגע אחרי המלחמה.

הנקודה המרכזית היא שבעם ישראל כרגע יש שתי קבוצות שכל אחת רוצה משהו אחר לגמרי. יש קבוצה שרוצה חיים מערביים לחלוטין, כמו באירופה ובאמריקה. מבחינתה זו מטרת המדינה. בצד השני ישנה קבוצה שלצד לקיחת הטוב מהעולם המערבי רוצה ייחודיות יהודית. יותר זהות, יותר מסורת, יותר שיבה לשורשים שלנו.

ההבדל הזה בשאלת מטרת החיים ותכלית המדינה, הוא הגורם העיקרי והיחידי לפילוג והשסע. אי אפשר לטאטא הבדל כזה בדרשות נלהבות על אחדות ישראל, צריך לגשר על הפער התהומי. מי שעשה זאת, מי שהשכיל עוד בקום המדינה להבחין בכך, הוא מקים המדינה וראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון.

בן גוריון טען בלהט שאם מדינת ישראל תשאף להיות חברה ככל העמים היא לא תשרוד. רק אם היא תציב מול עיניה את חזון הנביאים להיות אור לגויים, חברת מופת, חברה שתמזג מזרח ומערב, נצרות ואסלאם, היא תוכל להתמודד מול שלל אתגריה.

אני משוכנע שחברת המופת של בן גוריון היא הדבק היחידי שבין החרדים לחילונים וכל שאר הרצף שבאמצע. אמנם יש מחלוקת בין החרדים לחילונים מהי הדרך לחברת מופת, אבל אם לפחות נסכים שזו מטרתנו נוכל לבנות כאן עתיד משותף, על מצע של אחדות אמיתית, לא קוסמטית מזויפת שלא תחזיק מעמד בשש אחרי המלחמה.

בג"ץ מוחק לא רק את הרוב הנבחר, בג"ץ מוחק את בן גוריון. בג"ץ, בצעד בלתי חוקתי בעליל, מוחק את הייחודיות שלנו, מוחק את כל מי שאנחנו. אהרון ברק רוצה מדינה כמו גרמניה וקנדה, אלו המודלים שלו. לכן הוא לא באמת יכול להתאחד אתנו. לכן הוא מתעקש כל כך לרסק ולפורר אותנו, בתזמון הכי גרוע שיכול להיות לנו.

רק כשנצליח להציב את חזון החברת מופת בתור מטרת המדינה שלנו, נוכל לאחות את השבטים השונים בעם ישראל וליצור אחדות אמיתית, כנה, יציבה. תודה לך, דוד בן גוריון.