פסיקה נוספת: יומיים אחרי שפסל את החוק לצמצום עילת הסבירות, בג"ץ השיב הערב (רביעי) לעתירות נגד חוק הנבצרות של ראש הממשלה וקבע כי יש להורות על דחיית תחולתו של החוק כך שייכנס לתוקף רק במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26. בכך השופטים לא פסלו את החוק לחלוטין, אך למעשה רוקנו אותו מתוכן.

6 מתוך 11 השופטים תמכו בדחיית תחולת החוק, בהם נשיאת העליון בעת הדיון, אסתר חיות, לצד ממלא מקומה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף. מנגד, 5 שופטים – נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, ואלכס שטיין – סברו כי דין העתירות להידחות.

בהחלטה השופטים קבעו כי מדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק, שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת". לדבריהם, "חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת – קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו".

עוד נאמר כי "על תכלית זו ניתן ללמוד, בין היתר, מאמירותיהם המפורשות של חברי הכנסת בהליך חקיקת התיקון; מכך שהתיקון הונח על שולחן הכנסת מיד לאחר שהוגשו עתירות בעניין נבצרותו של ראש הממשלה וחקיקתו הסתיימה זמן קצר לפני מועד הגשת התגובה לעתירות אלה; מתחולתו המידית של התיקון; ומדבריו המפורשים של ראש הממשלה זמן קצר לאחר שאושר התיקון בכנסת".

בין היתר, השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי "תיקון מס' 12 הוא תיקון פרסונלי מאחר שהוא חל על ראש הממשלה במועד שבו זהותו כבר ידועה, כאשר מתנהל הליך פלילי בעניינו וישנן עתירות תלויות ועומדות להכרזה על נבצרותו. במצב דברים זה, לגישתה, יש לראות בתיקון ככזה שנתפר למידותיו של ראש הממשלה, ודי בכך. על כן, קבעו שופטי הרוב כי הסעד המתאים הוא דחיית המועד שבו ייכנס התיקון לתוקפו, ובכך יינתן מענה לעיקר הפגם הפרסונלי שנפל בו".

מנגד, השופטים סולברג ומינץ קבעו כי "אף אם היה מקום להחיל את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, תוצאתה המתבקשת היא הפיכתו של חוק היסוד לחוק רגיל, ולא דחיית תחולתו". השופט שטיין סבר כי "תוכנו, תכליתו ותוצאתו של תיקון מס' 12 אינם פרסונליים". בנוסף, השופטת וילנר סברה כי "דרישת הכלליות עניינה בתחולת הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינונה; ובהתאם, סברה כי מכיוון שתחולתו של התיקון כללית, הרי שהוא עומד בדרישה האמורה".