בדיוק שנה אחרי השבעת ממשלת נתניהו השישית, שנשענה על קואליציית "ימין על מלא" – סופית הוכח עומק הכישלון האסטרטגי של מובילי הרפורמה המשפטית.
מה שהחל בקול תרומה ובשאיפות גבוהות, התנפץ במבחן המציאות, כאשר לקואליציה ולראשי המהלך – שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן – לא הייתה תכנית אמיתית וריאלית לביצוע השינויים הנחוצים במערכת המשפט.
מקריאת פסק הדין בעניין עילת הסבירות והחלוקה בין 15 שופטי העליון שחתומים עליו רק מתחדד ההתנהלות החובבנית של הממשלה הזו סביב הרפורמה, וחוסר היכולת להסתכל קדימה בצורה נכונה.
צילום: כצפוי: בגהאמת היא שבית המשפט העליון כבר שינה את פניו בשנים האחרונות באופן אבולוציוני, כל פעם צעד קטן אבל לכיוון ברור ושמרני יותר (כן, כמו שעשתה שרת המשפטים דאז איילת שקד).
העובדה שיחסי הכוחות בהרכב היוצא של בג"ץ הוא שמונה מול שבעה, מראה שעם תכנון נכון וקצת סבלנות, היה אפשר למנות שופטים בהסכמה ובצורה מדודה ולהמשיך את שינוי המיוחל.
צילום: לוין מגיב: רוטמן ולוין הכשירו את התקדים של בג"ץ
כבר עכשיו אחרי הפרישה של השופטות אסתר חיות וענת ברון, יחסי הכוחות נוטים לצד שפחות אקטיביסטי – ואם לוין, רוטמן ושאר חברי הקואליציה היו מתרכזים בשינויים קטנים אך ארוכי טווח, ישראל הייתה במקום אחר.
עכשיו גם כל העבודה ירדה לטמיון, גם הוכשר התקדים ההיסטורי של פסילת חוק יסוד, וגם היכולת העתידית לשפר את מערכת המשפט תהיה הרבה יותר מורכבת לנציגי הימין בעתיד, בגלל "הכוננות" של המחאה משמאל.
כבר הבנו שלא מקובל לקחת אחריות ולהודות בכישלון, אבל בתרבות פוליטית ראויה יותר, אדריכלי הכישלון הזה – שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן – היו צריכים להניח את המפתחות ולהתפטר על הנזק העצום שהם גרמו למדינת ישראל בכלל, ולמחנה הימין בפרט.
תגובות