יהושע שני הוא אביו של סרן אורי מרדכי שני הי"ד, מ"מ בגדוד 51 בגולני שנפל בקרב על כיסופים בשבעה באוקטובר. הוא מספר לסרוגים על המסלול שאורי עבר, על הרשימה שכתב לעצמו כדי להתחזק רוחנית ועל הגבורה המיוחדת שלו ביום הקרב.
"הכין את עצמו להיות עבור כלל ישראל"
"אורי היה טיפוס קלאסי של "עדינו העצני"- עדין ועצמתי, היה מנהיג, תמיד עם חוש הומור יוצא דופן, מצטיין בכל דבר שעשה גם בלימודים גם בעשייה החברתית. הוא למד בישיבה התיכונית בדימונה, והכין את עצמו להיות עבור כלל ישראל. בגיל 18 הוא התלבט האם דרכו תהיה בחינוך, בתורה או כאיש צבא, לאחר לבטים ודיונים עם רבותיו הוא החליט להשקיע את חייו בצבא, כמובן הכל מתוך תורה, אחרי שמילא את כרסו בתורה".
"מיחידת אגוז התעקש להיות מ"מ בגדודים"
אורי התגייס ליחידת אגוז, סיים מסלול בהצטיינות ואז יצא לקורס קצינים, בסופו ביקש ממפקדיו לעבור להיות מ"מ בגדודים. יהושע מסביר את הבחירה "זה די חריג, בדרך כלל רוצים לחזור ליחידה ממנה גדלת, אבל אורי לא חיפש יוקרה, הוא ראה בגולני מקום שבו הוא יוכל לעסוק בנושא הצבאי, להכשיר לוחמים ביום פקודה וגם לעסוק בחינוך, גולני זו יחידה מופלאה שכל עם ישראל נמצאים בה וזה היה החלום שלו, הוא קיבל מחלקה של 20 חיילים בגדוד 51".
יהושע מתאר כי המעבר לגדודים היה מאתגר "היה לא פשוט, לא קיבלו אותו עם הסטנדרטים של אגוז, אפילו הסמל שלו אמר לו "תירגע כאן זה גולני לא אגוז". ובכל זאת כשחזר הביתה אמר לאשתו מרים הצדיקה והגיבורה "מרים יש לנו עכשיו עוד 20 ילדים בבית" וכך הוא התייחס לכל חייל וחייל לפני שהגיע לאשתו ובנו בכל יום שישי היה נוסע לכל חייל לביקורי בית. הוא קרע אותם לאימונים והכין אותם ליום הקרב. מעדויות ששמענו הלוחמים שנלחמו בקרב בכיסופים לחמו כמו אריות".
"הם ראו את הטרקטור פורץ את הגדר ונלחמו תשע שעות בגבורה"
יהושע מתאר כי אורי אימן את חייליו לרגע שיפרצו את הגדר, הוא תיאר להם את התרחיש הנורא עוד לפני שהוא קרא לפרטי פרטים והכין אותם לקראתו "אורי פגש את המלחמה כשהוא היה על הגדר עם החיילים שלו, הוא ראה את הטקטור המפורסם שפורץ את הגדר ואת האופנועים של נוחבה נכנסים, זה היה 200 מטר מהם, הם ראו את זה. החיילים שביקרו אצלנו אמרו שהוא אמר להם: "חברה' הכל בנחת כמו שלמדנו באימונים". הם נלחמו תשע שעות וחיסלו עשרות רבות של מחבלים".
יהושע מספר אנקדוטה קטנה מהלחימה "אחרי ארבע שעות של לחימה, הוא ראה שהחיילים קצת נשחקים, הוא הוציא את הטלפון ביום שמחת תורה תחת איזה שיח, הכריח את החיילים לחייך וצילם סלפי. זו בעיני נקודה שמזקקת את אורי כמנהיג לוחם ויחד עם זאת חיוך על הפנים. אורי גם זיהה את המקום הנפשי של החיילים שהיו צריכים להרים את הרוח לאור כל מה שראו".
"פחות מזה זו תהיה כניעה ותחושה קשה שבנינו נפלו לשווא"
יהושע פוסק חד משמעית "זו מלחמת רוח, צה"ל היה נחשב כצבא הכי מתקדם עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת עם אמצעי הגנה מתקדמים ביותר ובכל זאת 3,000 מחבלי נוחבה כבשו תוך 20 דקות את קיבוצי העוטף. מה שמצביע כי הטכנולוגיה היא לא העיקר אלא הרוח. ומאותו יום של השבעה באוקטובר, יש נחמה גדולה, הרוח משנה כיוון, אנחנו רואים את זה גם מהחזית גם לצערנו מאות משפחות שכולות ששומעים מהן את הרוח של זקיפות קומה והרמת ראש ודרישה ותביעה מהממשלה לא לעצור".
יהושע הוא חבר בפורום" גבורה" של משפחות שכולות "הקמנו אותו מחשש של לחצים בינלאומיים וגם לחצים מבית שיגרמו לעצירת הלחימה, אנחנו באים ואומרים זו צוואת בנינו שנפלו, זאת גם רוחו של העם, להמשיך עד הסוף לניצחון והכרעה של מיטוט החמאס, פחות מזה זו תהיה כניעה ותחושה קשה שבנינו נפלו לשווא".
הרבה נופלים הם מהמגזר הדתי לאומי, ומצד שני הוא גם מושמץ לא אחת, יהושע מפיח את הרוח גם כאן "אנחנו המגזר שעומד בנסיון הכי גדול בעת הזאת, כל בנינו בחזית, יש לי שני חתנים בחזית אחד עם שישה ילדים והשני עם שבעה ילדים וככה כולנ, הנשיאה בעול של המגזר שלנו, היא דבר מדהים. בעת ובעונה אחת אנחנו מקבלים השמצות לא ארחיב את הדיבור על כך, אבל אגיד לכל חברינו במגזר: אנחנו נעמוד בניסיון הזה, אנחנו פה לא בשביל שום יוקרה ולא בשביל שום מחיאות כפיים אנחנו פה כדי להמשיך להוביל את עם ישראל בגאון ובזקיפות קומה ונעמוד בכל ניסיון שיבוא מבית ומחוץ עד לניצחון הגדול".
"רשימה של קבלות שאורי קיבל על עצמו, עין טובה ולאהוב כל יהודי"
אחרי שאורי נפטר המשפחה מצאה במחזור ראש השנה שלו רשימה של קבלות שהוא קיבל על עצמו "יש שם אחד אחרי השני נקודות שאנחנו יודעים שהוא עבד עליהן וציין אותן, באותיות גדולות היה כתוב להתחזק בעין טובה, לאהוב כל יהודי וכך הוא היה בחייו, הוא שירת באגוז היו שם גם דוסים וגם חברה' לא דתיים ואפילו מהצד השמאלי של המפה, הוא היה הגשר הוא ייצג את הדוסים וגם את החילונים מול המפקדים".
"נקודה נוספת, שאורי כתב היא לנצל כל דקה ראינו זאת בחייו, הוא היה מגיע לשבתות מהצבא אחרי שבועות מפרכים בלי שינה והוא כמעט ולא היה ישן בשבתות, היה יוצא לעשייה חברתית עם הנוער בקריית ארבע, קובע חברותות, משכים למניין המוקדם, ובמוצאי שבתות היה פוגש זוגות צעירים ומגייס אותם לנקודת התיישבות בנגב. אורי נפל בן 22 וחצי צעיר בימים אבל חייו היו מלאי עשייה ומשמעות ואנחנו חשים את האחריות להמשיך את שליחותו לאחר מותו".
"המפקד קרא לבנו על שם אורי, אין לתאר את הנחמה הגדולה"
יהושע מספר לנו סיפור מרגש על הנצחתו של אורי "לפני מספר ימים, למפקד של אורי בבה"ד 1, אביתר חיריק נולד בן, הוא שלח לנו קטע וידאו מלפני יומיים שהוא מל את בנו בכורו וקרא לו "רעי אורי" על שם אורי שלנו, החייל שלו, אביתר התרגש מאד ולנו זו היתה נחמה גדולה וגם הרגשה נפלאה שהכירו בו ובגדולתו גם בחייו וגם עכשיו שמנציחים אותו עם שם של ילד. אין לתאר את הנחמה הגדולה שיש בזה. ענווים ענווים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזורח".
תגובות
הבעיה של המגזר היא סמוטריץ' הבעיה הקשה הציבורית של המגזר זה שמי שמתיימר לייצג פוליטית את הציונות הדתית הוא אדם שהתחמק משרות צבאי משמעותי במשך 10 שנים בזמן שהוא מתחזה לתלמיד בישיבת קדומים עם מלגה חודשית ממשרד הדתות ועם דחית גיוס וכך מסדר לעצמו 10 שנים לעסוק בנדלן בעסקים שונים בפעילות ציבורית ופוליטית ואפילו לימודי תואר ראשון במשפטים ורק בגיל 28 אחרי שסיים תואר במשפטים הואיל בטובו להתגייס לכמה חודשים בודדים כמזכירה בקריה בתל אביב. זוהי בעיה מאד קשה ציבורית ופוליטית. סמוטריץ לא ראוי לא מוסרי ולא יכול בשום אופן לייצג את הציבור הדתי לאומי שחרט על דגלו את השרות בצבא כאחד מערכיו החשובים. אדם שבחייו הפרטים מעולם לא יצא לקרב ולא עשה מילואים לא יכול לייצג את הציונות הדתית בטח שלא בעת מלחמה.
כל הכבוד ר' ישראל שאתה דואג תמיד להזכיר מי זה כל הכבוד ר' ישראל שאתה דואג תמיד להזכיר מי זה האיש הזה בצלאל סמוטריץ' אתה בטח מכיר אותו שנים רבות ויודע בדיוק מי הוא ומהם קורות חייו כיצד פעל בערמומיות ממזרות והמון תיחכום כדי להשתלט פוליטית על מפלגת הציונות הדתית. סוף נבלה להסריח. בעז"ה בבחירות הקרובות הוא יפלט עולמית מהמגרש הפוליטי ויחזור לביתו המקומבן בקדומים
אבא יקר, תודה על העוצמות, על הסרת הספקות והחתירה לאמת, מי יתן ותמשיך להיות מקור השראה וגבורה עילאית לכל עם ישראל.
זה אותו מגזר המשתמט משרות מלא כדרך חיים חומד את הקופה הציבורית בזמן מלחמה ונופח בצביעות רק ביחד ננצח ?
סתום את פיך
לא, זה המגזר שאמנם משרת שירות סדיר רשמי מקוצר, אך מתגייס לקרבי יותר מכל מגזר אחר (ולראיה אחוז הנופלים ביחס לאחוזם בציבור), וממשיך לשרת במילואים המון שנים. זה המגזר שמושמץ ומואשם בכל דבר שלא טוב במדינה, קצת כמו היהודים אצל האנטישמיים. זה המגזר שלמרות שקרעו אחוז גבוה ממנו מביתו וזלזלו בכאב שלו ושמחו לאידו, ממשיך לשרת ולא מאיים בסרבנות. זה המגזר. הוא לא עושה משהו מדהים וגדול אלא את מה שהוא אמור לעשות, אבל בטח ובטח שלא מגיע לו הרפש והשנאה שמוטחים כלפיו