צביקה מור, אביו של איתן שנחטף במסיבה ברעים, מעביר לסרוגים את המסר של משמעות החיים ה קודמת לחיים עצמם. עם ישראל וארץ ישראל הם הסיבה למענה יצאו לוחמינו ללחום ועל כן על פי דבריו, הוא לא פטור למסור נפשו כמו הלוחמים. גם לאחר הטרגדיה שקרתה לשלושת החטופים מור מציע להסתכל על הכל במבט כוללני ולא נקודתי.

"רק מי שלא היה לוחם יכול לשפוט אותם"

בראשית דבריו מוסר מור חיבוק גדול למשפחות וחיבוק לצה"ל "אנחנו מוסרים חיבוקים למשפחות של שלושת החטופים שנהרגו בתאונה המזעזעת. במיוחד לחברתנו איריס חיים שגם היא הולכת בקו של המסר שלנו. שלחנו לה הרבה הודעות מחזקות ואחד מאיתנו אף נסע אליה, מחר נתמוך בה בהלוויה שתערך ב12:00 בצהריים"

"חיבוק חם ותומך נוסף אנחנו רוצים להעביר לחברים שלנו, לחיילים, ללוחמים, לקצינים, שימשיכו בכל הכח "אל ירך לבבכם" אל תהססו בל הכח".

מור מחדד כי רק מי שלא היה במצבם של החיילים מרשה לעצמו לשפוט אותם "רק מי שלא היה לוחם בצבא יכול לשפוט אותם, מי שהיה לוחם יודע שאפילו בתרגיל יבש יש כזה כאוס עם צעקות ופקודות, קל וחומר בתרגיל רטוב, קל וחומר במלחמה, קל וחומר במלחמה שנערכת כבר 70 ימים, קל וחומר בעיר צפופה להחריד בתנאים הכי קשים, אי אפשר להבין את זה עד שלא נמצאים בסיטואציה הזו, הם צריכים לקבל את כל הגיבוי"

מור מוסיף "אנחנו סומכים על הצבא, הם יפיקו לקחים, אף אחד לא רצה לגעת בחטופים, הרי גם בשבילם הם יצאו להלחם ומוכנים היו למסור את נפשם עליהם"

"הלחץ הצבאי עובד, חמאס נטש אותם וברח על נפשו"

מור מציין כי הלחץ המלחמתי עוזר "דווקא הלחץ הצבאי, הבלתי מתפשר מקרב אותנו לחטופים. אם היינו זוכים ששלושת הבחורים היו מתקבלים בזרועות צה"ל היינו חוגגים בפארק הירקון. עצם העיקרון שחמאס נטש אותם וברח על נפשו מוכיח שהעיקרון הצבאי עובד. לא היתה פה טעות אסטרטגית אלא טעות טקטית נקודתית, האסטרטגיה נכונה מאד והיא תקרב אותנו לחטופים".

"המסר של פורום תקווה הוא שהטיפול בחטופים יעשה מתוך כבוד לאומי ואחריות לבטחונם של כלל ישראל, המצב לא שייך למשפחות החטופים בלבד, המצב הבטחוני משפיע על כלל אזרחי המדינה. שילמנו בדמים מרובים על המלחמה ועסקה זו לא מילה גסה השאלה מה היא כוללת, עסקה יכולה להיות גם שהחמאס יתחנן שנדבר איתו"

"אין מחיר שהוא כבד מדי לשמור על הארץ ועל העם שלנו"

מור בגדלות נפש עצומה רואה את חיי האומה לפני הכל "מבחינתנו ההסתכלות הישרה, הלאומית, היא שאנחנו חיים במדינה שכל לוחם שיצא לקרב בעצם מודיע כי עם ישראל וארץ ישראל יותר יקרים לו מהחיים שלו ואני לא שונה מהם.

אנחנו מעל 10 משפחות חזקות ואנחנו מביאים איתנו את כל ההיסטוריה של כל עם ישראל, מבינים מה מוטל על כף המאזניים, הביטוי של עם ישראל, היעוד של עם ישראל ואנחנו מוכנים למסור את הנפש לכך. אין מחיר שהוא כבד מדי כדי לשמור על הארץ ועל העם שלנו"

מור מתאר את המצב בתוך משפחות החטופים "יש הרבה משפחות דוממות שלא אומרות את עמדתן, חלקן לא מדברות מסיבות בטוחניות, חלקן בגלל שהן שבורות בכאב ויש את המשפחות שהן שוות ערך למספר שלנו שהן רעשניות ויש להן הרבה הרבה מאד כסף. ואנחנו עובדים גם על זה.

חשוב לי לציין כי לא עזבנו את מטה משפחות החטופים, יש דברים מאד חיוביים שהמטה עושה, יש מתנדבים יומם וליל לטובת המשפחות וזה מבורך. אנחנו כן חולקים על האסטרטגיה. יש ביננו שיח כל הזמן, השיח הכי טוב הוא בארבע עיניים הרחק מעין המצלמות"

"כל יום אני בוכה ומצטער על מה שקרה לבני"

מור משתף בתחושותיו האישיות "ברמה האישית יש דאגה, יש מחשבות, כל יום אני בוכה ומצטער על מה שקרה לבני, אבל אני לא נותן לכאב הפרטי שלי לתפוס את התודעה והלב אני לא פטור מהמאמץ המלחמתי, כולנו מוסרים את הנפש".

"יש משפחה אחת שאנחנו לומדים ממנה משפחת חשמונאי שהצילה את עם ישראל והקריבה ארבעה בנים למען עם ישראל. אם ערך החיים היה חשוב להם יותר מהשאר אז לא היינו פה היום. אנחנו חיים בשביל משמעות, לא חיים בשביל לחיות והמשמעות היא להיות גלגל חזק ונאמן בעגלה הגדולה של עם ישראל".

"אנחנו מקדשים את החיים ואת המשמעות, אם אין לך משהו ששווה לך למות בשבילו החיים שלך לא שווים הרבה. אנחנו כפרטים לא חיים בשביל לחיות אלא בשביל המשמעות שניצוק לתוך החיים האלו ואז החיים שלי כפרט מקבלים משמעות,יש לנו ביטחון מלא בה' שמה שצריך לקרות קורה ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו".

(צביקה מור, צילום: באדיבות המשפחה)

"המדינה נותנת לנו הכל, בפן הלוגיסטי ובפן הנפשי"

"הכאב האישי מהול בעניין הלאומי, כולנו מגוייסים. אם לא המצב שלי הפרטי הייתי עם חברי עכשיו בחאן יונס. הניסים יקרו דרך הלוחמים שלנו. יש הבדל בין נס מעל הטבע לבין נס בטבע. ביציאת מצרים הקב"ה אמר לנו לעמוד בצד והוא סידר את הכל. היום הגאולה קורית בתוך הטבע, הקב"ה סומך עלינו ומנהל את התהליכים דרכנו. הנס הגדול מופיע דרך הלוחמים בשדה הקרב והלוחמים והלוחמות בעורף. וזוהי מדרגה יותר גבוהה של הנס כי אנחנו שותפים לו".

בסיום דבריו, צביקה מור מודה למדינת ישראל "חושב לי להוסיף שהמדינה עושה הכל למעננו, במטה ברשות גל הירש הקציבו לנו קצין שמלווה אותנו, הם מינו זוג מחברון שמטפל בבירוקרטיה בשבילנו, ויש את הרווחה שתומכת בנו. המדינה נותנת לנו הכל כל מה שצריך הן בפן הלוגיסטי והן בפן הנפשי. אנחנו בטוחים בצדקת דרכנו ומאמינים שהקול הזה של עם ישראל וארץ ישראל לפני הכל הוא טבוע עמוק בכל אחד מלוחמינו בחזית ובעורף. ביחד ננצח":