לפני כעשרים וחמש שנה התגייסתי לצבא. נכנסתי לבקו"ם – אזרח, ויצאתי ממנו – חייל בחטיבת גולני. יחד איתי נכנסו בחורים רבים לבקו"ם. כולנו נכנסנו לבושים בבגדים שונים ומגוונים ולאחר כמה שעות לבשנו כולנו את מדי צה"ל ונראינו בדיוק אותו הדבר. היה לי קשה באותו הרגע. הרגשתי שלוקחים לנו את הייחודיות שלנו. עושים מאיתנו גוש אחיד של חיילים ומבטלים את ההבדלים והשוני בינינו. גם החלפת הבגדים הססגוניים במדי ירוק זית אחיד לא נראתה לי כמרחיבה דעתו של אדם.

אבל מה שלא הבנתי באותו הרגע זה שהמעבר למדים אחידים – לקח מאיתנו קצת את הייחודיות האישית המבדלת, אבל נתן לנו משהו גדול הרבה יותר – את המכנה המשותף ביננו, בו אין הבדלה בין אדם לאדם ובין דם לדם. בצבא, היכולת הזו לשים בצד את השוני הופכת את החיילים לדבוקה אחת לוחמת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארכיון. המהומות מחוץ לביתו של יריב לוין (צילום: אחים לנשק)

אחד מערכי צה"ל הוא ערך 'הרעות' – "החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשרות, ויחלץ תמיד לעזרתם כשהם זקוקים לו חרף כל סכנה וקושי". אחוות הלוחמים הזו היא אותה אחווה בה כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. כל לוחם היוצא לקרב יודע שהוא יעשה הכל כדי להגן על חבריו באותה המידה שחבריו יעשו זאת עבורו. כמו במשפחה ממש. המונח שמבטא את כל זה בצורה הכי קולעת הוא 'אחים לנשק'. ככה מרגישים כל הלוחמים בצבא אחד עם השני. אחים ממש, באש ובמים. אחים לנשק – הם אלו שפושטים את בגדיהם האזרחיים ולובשים מדים ירוקים. האמת היא שהם לא רק אחים אחד של השני הם גם אחים של כל עם ישראל. כי אותם לוחמים שעזבו הכל ולבשו מדי זית לא נלחמים שם אחד בשביל השני אלא בשביל טובת עם ישראל כולו. הם אחים לנשק – אחד של השני, ואחים בדם – למען כל עם ישראל.

מאז שמחת תורה כשלוש מאות אלף אחים לנשק עזבו את חייהם הפרטיים ויצאו ללחום את מלחמת האומה. הם באים מההרים, מן השפלה, מן המדבר, כתב בעבר חיים חפר, ומתייצבים אל המסדר. "אלה האחים שלי, אלה האחים".

אבל בשנה האחרונה הגיעו אנשים כגנבים בלילה, גנבו את המותג נורא ההוד 'אחים לנשק' וחיללו אותו. הם הפכו אותו מסמל האחדות והאחווה לסמל הפילוג והשנאה. מסמל המסירות ההדדית לסמל ההסתה. מסמל של לוחמים בשדה הקרב לסמל של קמפיינרים ומוחים פוליטיים. תנועת "אחים לנשק" היא כל מה שהפוך מהמושג האמיתי של אחים לנשק. זו תנועה פוליטית שמטרתה להחליף את הממשלה שנבחרה על ידי הרוב בישראל. אבל היא פועלת בצורה שמפלגת את העם ומפוררת את האחווה. תנועה שאפילו העזה לפגוע בצבא עצמו כאשר הפכה את סירוב הפקודה לכלי נשק פוליטי ואיימה שאנשיה יסרבו להגיע בעת פקודה.

סרבני פקודה – הם לא אחים לנשק. גם אלה שגורמים לעולם לחשוב שצה"ל עושה פשעי מלחמה – הם לא אחים לנשק. אלו שבשעת מלחמה מחללים את קדושת הנופלים לטובת קמפיין עלוב נגד ראש הממשלה – גם הם לא אחים לנשק. לפני המלחמה 'אחים לנשק' נקטו בפעולות אלימות כדי לכפות את דעותיהם על אנשים אחרים. לא נשכח את "פעולת הגרילה", כלשונם, עם שקי חול וגדרי תיל – כדי לסגור את משרדי פורום קהלת. אנשים שמשתמשים במילה "גרילה" ובשקי חול וחוטי תיל כנגד אחים – הם ממש לא אחים לנשק.

כאשר פרצה המלחמה פגשנו את האחדות העמוקה שביננו ואת הערבות ההדדית שיש בתוך עם ישראל. גברים נשים וטף, מכל המגזרים, נרתמו לעזור לחיילים. מאות אלפי אזרחים התנדבו בדרכים שונות כדי להקל עליהם. להחזיר להם מעט טובה על מסירות הנפש שלהם עבור כולנו. אף אחד לא הגיע עם שלט פוליטי, אף אחד לא הגיע עם דף מסרים, אף אחד לא ניצל את התרומה שלו כדי לצבור נקודות פוליטיות או יח"צ תקשורתי. אנשים פשוטים שהבינו שבזמן מלחמה כולנו מתאחדים מול אויב אכזר. מסתבר שיש גם 'אחוות אזרחים' ולא רק 'אחוות לוחמים'. אלו האחים שלי, אלו האחים.

ובתוך כל זה התבלטו לרעה אותם המכנים עצמם "אחים לנשק". גם הם הגיעו לתרום. אבל הם הגיעו עם חולצות פוליטיות על כל מתנדב ומדבקות קמפיין על כל סנדוויץ. לא בכדי במספר אירועים גורשו פעילי "אחים לנשק" עד שיורידו מעליהם את חולצות הפירוד והמחלוקת.

אם כן, הגיע הזמן שקבוצה זו תהיה מוקעת מימין ומשמאל עד שהיא תחליף את השם שלה, ועד שפעיליה יתנצלו על מעשיהם המפלגים. מפגשים איתם אינם מפגשי אחדות אלא מפגשי יח"צ שמטרתם לתת להם יותר לגיטימציה בציבור הרחב, ציבור שלא תמיד מבחין בין "אחים לנשק" מדומים לאחים לנשק אמיתיים.

כשסיימתי את שירות החובה שלי נכנסתי שוב לבקו"ם, הפעם מהצד השני. נכנסנו מאות בחורים במדי זית אחידים – ויצאנו עם בגדים אזרחיים. חזרנו להיות שונים ומגוונים, כשם שבגדיהם שונים – כך דעותיהם שונות. אבל לא באמת חזרנו לנקודת הפתיחה. כולנו ידענו שמעתה, מתחת לכל בגד שנלבש, תמיד הם יהיו שם – מדי הזית האחידים, שיזכירו לנו שאנחנו נשארים לעולם אחים לנשק. אבל אחים לנשק באמת.

=======

הרב איתן קופמן הוא חבר בארגון 'תודעת זהות'