הדברים שאכתוב כאן שמורים אצלי כבר זמן מה משום שהם כוללים ביקורת מסוימת, אף אם היא לשם בניין ולא לשם הרס, ובעיני לא היו ראויים לפרסום בשעה שרבבות מאחינו, תלמידינו, קרובינו לוחמים בקו ראשון, מסכנים את עצמם ומשום כך אין מקום לעורר כל קטרוג ולו הקטן ביותר.
אבל לאחר שנזקים נגרמו לעמנו והם גם עלולים להתעצם, ועוד לאור העובדה שדמויות נבונות כד"ר פארן כבר מעלים אותם בצורה נוקבת ונכונה על שולחן הדיון הציבורי, נדמה לי ששום רב אינו יכול לשמור עוד על זכות השתיקה.
הציבור הדתי מתעלם מהרע
לכל הצבור הציוני הדתי לגווניו – והם רבים מדי – זכויות עצומות: אהבת הארץ, המדינה, העם, התורה, מוכנות להקרבה לעמן כל הערכים היפים של תורתנו ועמנו בשם ה', ובימים אלה במיוחד הוא מראה את זאת במסירות עילאית מלאכית ממש בקו ראשון ברצועת עזה ועוד שאר החזיתות.
אבל עם כל הזכויות המרשימות אלה הוא אינו חדל לא רק לראות את רוב שאיפותיו הנשגבות נרמסות ברגל גסה של השמאלניות החילונית שבמדינתנו, ומדוע?
קודם כל, כל השאיפות הנשגבות של צבור זה נובעות מתמימות אמיתית, אך המנותקת מהכרת המציאות לעומקה, ולכן היא גובלת בילדותיות ממש הנגזרת מאי הבנת התורה לעומקה.
מנהיגיו התורניים של צבור זה היו אמורים להצילו מן הטעות ההיא, אבל הם אינם מסוגלים לכך, משום שרובם ככולם גדלו בישיבות על ברכי לימוד וקריאה בספרים. כבר קבעו רבותינו שעם הארצות אינה הפגנת חוסר ידע, אלא הפגנת אי שימוש תלמיד חכמים, קרי רבנים ששימשו כמנהיגי צבור האחראיים עליו בכל דרכיו, בכל חיי כל פרט ופרט, ואף הפרטיים והמורכבים ביותר.
ילד משתכנע מהר מן היפה וישר, אבל כאשר הוא נוחל אכזבה למראה רע בעולם, או שבתהליך של סקוטומיזציה הוא מתעלם מן הרע, או שהוא מטיל ספק בצדקת כל הטוב בו האמין עד אז. אולם מבוגר כבר למד שלצד כל טוב אורב רע מסוים בעולמנו, וניתן לשמור על הטוב רק תוך הכרת הרע, יכולתו להרוס כל שאיפה יפה ונכונה, ולכן ברוח ימים אלה, הטוב יוצא למאבק נגד הרע דווקא כדי למנוע ממנו לטמא את השמן הטהור השמור בחותמת הכהן הגדול.
אבל הציונות הדתית מראשית דרכה הלכה בדרך ילדותית, ולכן לא רק שאינה מצליחה להיפרד ממחלה ילדותית זו, אלא שמאז הקמת המדינה היא משמשת 'פודל' ממש לכל המהלכים והמגמות ההורסות מן היסוד את שאיפותיה הנשגבות.
ועל הטעות הזו התווספה בציונות הדתית טעות חריפה עוד יותר – החובה לאהוב את כולם מבלי להבין שכשהרב קוק כתב שיש לאהוב את כל הברואים, היא רוחנית טהורה אבל לא מעשית שטחית. והאהבה הבלתי מסויגת הזו תוך התעלמות מהרע היא פרשנות מוטעית הטבולה עוד בתבלין מהעולם החסידי, וגובלת בנצרות.
השמאל הישראלי לא מכיר שום דרך חוץ מאלימות
ועתה למפגש הזה בין רבנים ובין אנשי 'אחים לנשק' שאכן הם אחים במלחמה אתנו אך גם במלחמה נגדנו הצבור הציוני-דתי. הרבנים הראו שאינם מבינים כלום בשמאל הישראלי, או לפחות בקיצוניים הנוראים שבהם, וביניהם 'אחים לנשק'. מדובר בצבור חניך תרבות מערבית, ולכן שאינו מכיר שום אמצעי פעולה אחר מאלימות, תהיה זו מעמדית, אינטלקטואלית, כלכלית ואף צבאית, שלא היסס לדברר כבר בראשית הפגנות הבזויות והבריוניות על מלחמת אחים!
גם השתתפותם במלחמות, היא ככל הנראה השריד האחרון בזהותם היהודית המצטמצמת להישרדות פיזית משותפת אנוכית ואינטרסנטית, הנטולה כל סממן וכל תוכן רוחני יהודי, לא רק שאינה ערובה לתקווה לבנות עתיד טוב לעמנו, אלא היא הנחת יסוד להמשך מאבקם הבריוני לשם הגשמת ייעודם הפוליטי הכלכלי והחברתי.
הוכחה: כמה מתלמידיי הצליחו לגייס תרומות גדולות לרכישת ציוד הדרוש לצה"ל, אך לא היה בידם אמצעי להביא אותו ליחידות הזקוקות, החלו להיעזר ב'אחים לנשק', אבל כאשר גילו שאלו באים לבושים עם סמל ארגונם גם בפעילות זו למען צה"ל, ביקשו מהם לסלק את הסממן הפוליטי הקורע את האומה גם בצה"ל, אבל נתקלו אז בסירוב מוחלט. דבר המראה עד כמה השתתפותם בקרב היא בעיניהם חלק אינטגרלי של הפגנותיהם הפוליטיות ולא דאגה לעם ישראל, אלא דאגה להגשמת השקפת עולמם!
זהו אותו שמאל שנהג תמיד בגישה הבולשביקית הקיצונית הראויה לפוליטביורו בלבד אף בשעת מלחמה וללא כל התחשבות מוסרית אפילו סתם אנושית וכל שכן לאומית. בדיוק כמו שנהגו אנשי 'שלום עכשיו' בשבועות הראשונים למלחמת שלום הגליל , בשעה שהיינו באמצע המלחמה הם לא היססו לארגן הפגנה עצומה בכיכר 'מלכי ישראל' (עם השקר של 400,000), והצליחו להכניס פחד נוראי בידי אנשי הימין והביאו באופן מכוער רצף של כניעות ישראליות ושל מחיקת ערכים יהודיים יסודיים לאומיים וערכיים.
איך רבנים הולכים לשנורר אהדה מאחים לנשק?
לשמאל הישראלי שנולד ממרידה מוצדקת נגד האנטי-ציונות, לא נשארת כיום שום שאיפה פרט לשלטון מוחלט המאפשר להם לקבוע עבור עם ישראל כולו, כל דבר בכל תחומי החיים הלאומיים החברתיים והערכיים, ללא כל התחשבות, ולו המינימלית בדעה שונה מהם, ובבריונות חסרת כל רחמנות וכל ישרות ולכן המעוררת סלידה ממש.
אחרי שנה בה הם הראו את בריונותם ושנאתם הפתולוגית-כרונית לדתיים, ל'משיחים' (גם אלה שרצו לקרב בקיבוצי עוטף עזה), ל'קיצוניים' ול'מתנחבלים'. הרבנים הציונים-דתיים הלכו בלי בושה ל'שנורר' אצל 'אחים לנשק' קצת אהבה ותקווה לחיים משותפים. איזה בזיון, איזה אומללות, פרי תמימות של אי הבנה יסודית הראויה לעם ישראל, לעם ה', לעם גדול ורם.
רק ילד קטן יכול לחשוב שטיפוסים כאלה יתקרבו אלינו מתוך אהבה, הערכה והוקרה המתבקשים, ולכן מי שצועד ראשון לקראתם, ישלם עוד על זה מחיר כבד ביותר, מחוץ לאיבוד כבוד מוחלט ולהרס ערכים. על הפושעים שרמסו כל ערכים במשך שנה שלמה, והפיחו בך תקווה אף באויבינו הנוראיים ביותר לחזור בהם ולתקן מעשיהם, ולא על האחראים על הערכים לבא ראשונים לקראתם בשם אהבה ילדותית!
לכן כל עוד הצבור הציוני דתי ואף המסורתי – כל אלה שיש להם יחס של כבוד לתורה – לא יפנים שאף מאבק (לא מזויין) למען ערכים, אפילו נגד אחים, אינו ביטוי לשנאה אלא דוקא לאהבה עמוקה, לא תהיה תקווה למדינתנו ולא תוכל לעלות על דרך המלך.
יתירה מזו, אותו השמאל אורב לכולנו בסיום המלחמה כדי לצאת למאבק בלתי מרוסן, ולאין ערוך קשה מלפני המלחמה בעזה, והכל כדי להשליט בבריונות את מאווייו. ראו הוזהרתם! כי מי שהטרגדיה הנוראה של שמחת תורה האחרון לא שינתה את דעתו הוא חסר כל תקווה!
לסיום, אני מלא צער שבאמצע המלחמה נאלצתי לכתוב דברי ביקורת כאלה, אני תפילה שהקב"ה ימחול לי, כי כוונתי הייתה טובת עמנו בלבד, כולל כולם, כולל אף 'אחים לנשק'. לאדם הפשוט יהיה קשה להבין זאת, אבל עליו לדעת שלא בהכרח הוא מבין דיו כדי להבין מהלכי מחשבתו של רב בישראל.
==
הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
